מאירי על קידושין ע״ז

1 המשנה השלישית והכונה בה בביאור החלק השלישי והוא שאמר בת חלל זכר פסולה מן הכהנה לעולם ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהנה וחלל שנשא בת ישראל בתו פסולה מן הכהנה ר' יודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר ר' אלעזר אומר ישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהנה וגר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהנה אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה מן הכהונה אחד גרים ואחד עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אמן מישראל ר' יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה אמר הר"ם ראוי שנבאר ענין חלל וחללה ואז נדבר על זאת המשנה וזה שכהן הדיוט כשבא על זונה או גרושה וכן כהן גדול כשבא על אלמנה או גרושה או זונה עשאה חללה בין שיהיה בעילתה בעילת נישואין או בעילת זנות באונס או ברצון או בזדון או בשגגה ולא נשא אחת מאלו וגירשה הנה הוא חלל זכר היה או נקבה וכן כל כהן שנשא חללה או יזנה עמה כמו שזכרנו הנה כל מה שיולד לו ממנה יהיו חללים וזאת היא הזונה שתאסר לכהן וכאשר בעל אותה תהיה חללה וזרעה ממנה חללים היתה גיורת ומשוחררת ומי שנבעלה בעילת זנות כמו שקדם בששי מיבמות ובעילת זנות היא שתבעל האשה למי שהוא אסור עליה משום ערוה מהעריות או שתהיה נבעלת לגר עמוני ומואבי מצרי ואדומי וכותי ונתין וחלל וממזר וגר ועבד יהיה באונס או ברצון בזדון או בשגגה או בנשואין במי שאפשר בהם הנשואין לעשות חללה ואין הפרש בו בין היותה ר"ל זאת האשה אשר תהיה זונה באלו הבעילות בין שתהיה כהנת או לויה או ישראלית ואע"פ שבעילת חללה אינה בעילת זנות לפי שהעיקר אצלנו לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין ולא תאסר על הכהנה נשואי חללה לחלל ולא תאסר היא עליו אבל תפסול אותה מהכהונה ולזה מנו אותו בכלל הפסולין לפי שהעיקר חזק אצלי שהוא יפסול אותה להיות זרעה ממנה חללים כמו שהתבאר בזאת ההלכה כשנשא חלל לבת ישראל גם כן ונוצר מזה ולד ונשא זה הולד השני בת ישראל ונולד לה ממנו בת זאת הבת אסורה לכהונה ואפי' תשלש לזה לאלף דור וזה ענין אמרו לעולם וזאת ההלכה בארתי על העיקר הקדום והוא אמרם כל מקום שיש קדושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר אני מופלא איך יפסול החלל לכהנת לויה וישראלית כמו שזכרנו כשבא עליה שישימה זונה וזה סותר לעיקר לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין ואם היה שישימה חללה הנה לא יתכן זה גם כן לפי שהעיקר אצלנו אין חללה אלא מאיסור כהונה ולא תאסר כהנת על חלל ואם אמרנו כשבא עליה שלא לשום אישות פסל אותה להיותה חללה הנה זה לא תתקיים לפי מה שאמר על חלל זכר וחבירו כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו ראיה שיפסול גם כן בנשואין ואין הלכה כר' יהודה פסק ההלכה שלכתחילה לא נניח שישא כר' אליעזר בן יעקב ואם נשא בת גרים אין מוציאין מידו וזרעו כשר:

2 אמר המאירי בת חלל זכר פסולה מן הכהנה לעולם ר"ל שכל שהוא חלל אף בנו חלל וכן בן בנו עד כמה דורות ואפילו נשא החלל בת ישראל אין זרעו מטוהר בכך שאין בנות ישראל מקוה טהרה לחללים וכל שאפילו אחרון שבדורות שלהם מוליד בת אותה בת פסולה לכהנה אבל ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהנה שבני ישראל מקוה טהרה לחללות ר' יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר ר"ל שאפילו עד כמה דורות בתו פסולה לכהנה אף כשנתערב שם זרע ישראל וחלק ר' אליעזר בן יעקב לומר שכל שנתערב בו זרע ישראל בתו כשירה הילכך גר שנשא בת ישראל או ישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהנה מיד אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהנה וכן עד כמה דורות עד שיתערב בו זרע ישראל וכן במשוחרר ור' יוסי חולק עוד לומר שאף גר שנשא גיורת בתו כשירה ואף לכתחלה ולענין פסק הלכה כר' אליעזר בן יעקב לכתחלה ר"ל שלא נתערב שם שכל שלא נתערב שם זרע ישראל בתו פסולה לכתחלה הא בדיעבד הלכה כר' יוסי ואם נשאת לא יוציא אחר שלידתה והורתה בקדשה הא גיורת עצמה אפילו פחותה מבת שלש ויום אחד פסולה ולא משום זונה שהרי אין ביאתה ביאה אלא משום דכתוב בתולות מזרע ישראל אבל בת חלל זכר פסולה לגמרי ואם כנס יוציא זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

3 חללה האמורה בתורה לפסול כהנה שני מינין הם אחד שנולדה מפסול כהנה ולא היתה לה שעת הכושר מעולם ואחד שהיתה לה שעת הכושר ונעשית אחר כן חללה כיצד כהן שבא על הגרושה או על הזונה וכן כהן גדול על האלמנה הרי אלו עצמן נעשו חללות בביאתן שכל כהן שבא על הפסולה לו עשאה חללה עד שאם תבעל לו או לכהן אחר פעם אחרת לוקה משום חללה וכן אם הוליד מהם בת הרי היא חללה ואם הוליד מהם בן נעשה חלל וכן הבאים אחריו דור אחר דור עד שכל בת היוצאה מהם אף מן האחרון פסולה לכהונה אבל הכהן עצמו שבא על הפסולה לו אע"פ שעבר לא נתחלל ואפילו נשאה אלא שעומד בעמוד והוצא וכל חללה שנשאת לישראל בתה כשירה כמו שביארנו הא נבעלה לישראל שהיא פסולה להינשא לו לא נעשית חללה אלא זונה אם הוא איסור השוה בכל וכשבא כהן עליה לוקה משום זונה ונעשית חללה וכן נעשית זונה בבעילת חלל אע"פ שמותרת לינשא לו ומחזיר גרושתו משנישאת עובר בלאו ומכל מקום בניו כשרים למדת שכל שנבעלה לכהן שהיא פסולה לו עשאה חללה וכל שנבעלה לישראל האסור לה או לחלל אע"פ שמותר לה עשאה זונה ולא חללה שאין חללה אלא מאיסור כהנה הבא על הנדה מיהא לא נעשית זונה אע"פ שהיא ערוה הואיל ומותרת לינשא לו:

4 כהן גדול שבא על אלמנת ראובן ועל אלמנת שמעון ועל אלמנת לוי והתרו בו על כל אחת מהן לוקה על כל אחת ואחת ולא סוף דבר בזו אלא אפילו בא על אלמנה אחת שלש ביאות והתרו בו על כל אחת ואחת לוקה על כל ביאה וביאה ואם לא התרו בו אלא על הראשונה אינו לוקה אלא אחת על הדרך שאמרו בנזיר שהיה שותה יין כל היום כלו ולא התרו בו אלא על הראשונה אינו לוקה אלא אחת ואם אמרו לו על כל פעם ופעם אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת:

5 היתה אלמנה זו אלמנת ראובן ואלמנת שמעון ואלמנת לוי והתרו בו בביאה אחת על שלשתם אינו חייב אלא אחת:

6 בא על אלמנה שהיתה גרושה וכן שהיא חללה וזונה בזמן שהן כסדר הזה ר"ל שנתאלמנה תחלה ואחר כך נשאת ונתגרשה ואחר כך נבעלה לכהן שהיא פסולה לו ונעשית חללה ואחר כך נבעלה לקרוב או לפסול לה ונעשית זונה וכן בביאת חלל כמו שביארנו והתרו בו על ביאה זו משום ארבעה שמות כלומר משום אלמנה ומשום גרושה ומשום חללה ומשום זונה חייב על ביאה זו ארבעה מלקיות שאע"פ שאין איסור חל על איסור כבר ביארנו בכמה מקומות שהאיסור חל על איסור באחד משלשה דרכים והם כשהם באים בבת אחת ובאיסור מוסיף ובאיסור כולל וזו שבכאן כל שהן כסדר זה יש כאן איסור מוסיף כיצד נתאלמנה נאסרה לכהן גדול ועדין מותרת לכהן הדיוט נתגרשה נאסרה אף להדיוט ומאחר שנוסף בו איסור לכהן הדיוט ניתוסף אותו איסור בעצמו אף לכהן גדול ועדין היא מותרת לאכול בתרומה אם היא בת כהן ושבה אל בית אביה בלא זרע נתחללה נאסרה מלאכול בתרומה ועדין היא מותרת לישראל זינתה נאסרה אף לישראל מיהא בקצת צדדין שבזנות כגון אשת איש שזינתה ברצון וניתוסף בה איסור זונה אף לכהן גדול ומשום לאו שבכללות אין כאן שמאחר שחלק הכתוב גרושה בכהן הדיוט מן השאר בלאו מיוחד וכדכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו כך הוא הענין באלמנה מן האחרות בכהן גדול אע"פ שנכללו כלן בלאו אחד ר"ל אלמנה וגרושה וחללה זונה והוא הדין שכן בזונה מחללה בכהן הדיוט הא אם נשתנה הסדר והוא שנעשית זונה תחלה ונתחללה ונתגרשה ונתאלמנה אינו חייב עליה אלא אחת על ביאה אחת ומשום זונה ואם לא התרו בו משום זונה אלא משום חללה אינו לוקה כלל שכל שאמרו אין איסור חל על איסור פירושו שאף בשלא התרו בו על ראשון והתרו בו על השני אינו לוקה על השני וכן התבאר בפסחים מעתה אין צריך לומר בכהן גדול שבא על אחותו אלמנה שאינו חייב בה משום אלמנה ומכל מקום יראה שאם זינתה מחייבי עשה אף היא קרויה זונה ונעשית בביאת כהן שאחריה חללה ללקות משום חללה שהרי אין בה מלקות משום זונה ולפי דרכך למדת שכל שאיסור חל על איסור אף קל על חמור הוא חל:

7 האוכל נבלה ביום הכפורים בשוגג חייב חטאת משום יום הכפורים והוא הדין למלקות במקום התראה ואע"פ שאיסור נבלה קודם הרי יום הכפורים חל עליו אם במוסיף אם בכולל במוסיף שהרי ניתוסף בו כרת ואם בכולל שהרי נכללו עמה ביום זה כל שאר חתכות לאיסור ושמא תאמר ואם נתנבלה היום מיהא היאך איסור נבילה קודם פירשוה גדולי קדמונינו מפני שהנבלה בכזית ולא נתחייב מתורת יום הכפורים אלא בככותבת וגדולי הרבנים פירשו שהרי מכל מקום ערב יום הכפורים עומדת באיסור אבר מן החי ושמא תאמר אף בנשחטה כן אינו כלום שכל שנשחטה פרח איסורה ויום הכפורים חל על היתר אבל נתנבלה אע"פ שפרח איסור אבר מן החי כבר עמד במקומו איסור נבילה ואין שהות לאיסור יום הכפורים לחול:

8 כבר ביארנו שהזונה היא הנבעלת למי שאסורה לו ובאיסור השוה לכל ר"ל לכהן ולישראל כגון לממזר או לנתין או לאחד מן העריות או חייבי לאוין וכן נעשית זונה בביאת חלל אע"פ שמותרת לינשא לו וכל שנאסרה משום זונה אינה חללה עדיין עד שיבא עליה כהן שאין חללה אלא מאיסור כהנה ר"ל שאין אשה מתחללת לחייב כהן הבא עליה משום חללה אם אין באותה ביאה איסור כהנה לבד כגון גרושה או זונה שמתחלה היתה מותרת לישראל ואסורה לכהן וכשבא עליה כהן עשאה חללה הילכך ישראל הבא על אחותו עשאה זונה ואחר שנעשית זונה היא מותרת לישראל ואסורה לכהן וכשבא עליה כהן עשאה חללה להתחייב עליה אחר כן הוא או אחר משום חללה אלא שאין כאן מלקות מצד שאין כאן איסור מוסיף כמו שביארנו וכן כהן שבא על אחותו עשאה זונה ולא חללה עד שהנולד ממנה ממזר ולא חלל ואוכל בתרומה לדעת המכשיר ממזר בתרומה אחר שאינו חלל כמו שביארנו בשביעי של יבמות במשנה רביעית אלא שלדעתנו ממזר כזר גמור הוא ואינו אוכל כמו שכתבנו שם וכמו שאמרו שם בהדיא בראש הפרק והרי ממזר דאינו אוכל ומאכיל וצריך לפרש בזו עשאה זונה ולא חללה עד שהנולד ממנה ממזר ולא חלל שאם בא על הכהנת עשאה זונה ולא חללה ואם בא עליה ביאה שניה הוא או אחר עשאה חללה והנולד ממנה חלל ואף בביאה אחת יש אומרים שאם גמר ביאתו עשאה חללה שמשהערה בה עשאה זונה וכשגמר עשאה חללה וכן נראה במסכת יבמות אלא שרבותי פירשו בה שאם הערה ופירש עשאה זונה וכשחזר וגמר עשאה חללה אבל כל שהערה ולא פירש עד שגמר ביאתו לא עשאה אלא זונה והדברים נראין ואלמנה לכהן גדול גרושה לכהן הדיוט עשאוה חללה בביאה ראשונה כלל הדברים כל שמאיסור כהנה נעשית חללה וכל שכן זונה מאיסור שבישראל נעשית זונה ולא חללה: