מאירי על קידושין ל״ה

« מאירי על קידושין ל״ד ע״ב מאירי על קידושין ל״ו ע״א »

1 סנהדרין פתח ↗

הָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דַּהֲוָה דָּאֵין דִּינָא, וְלָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְלָא מִידֵּי. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: כׇּל הַכָּשֵׁר לָדוּן כָּשֵׁר לְהָעִיד, וְיֵשׁ שֶׁכָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵין כָּשֵׁר לָדוּן. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו.

2 קידושין פתח ↗

מִדְּשַׁנִּי קְרָא בְּדִיבּוּרֵיהּ, דְּאִם כֵּן נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״פְּאַת זְקַנְכֶם״. מַאי ״זְקָנֶךָ״ – זְקָנֶךָ, וְלֹא זְקַן אִשְׁתְּךָ.

3 קידושין פתח ↗

הַשְׁתָּא נָמֵי נֵימָא הִפְסִיק הָעִנְיָן! וְאִי מִשּׁוּם גְּזֵירָה שָׁוָה, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל גִּילְּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִים יִהְיֶה חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַשְׁחִית״. יָכוֹל לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״. הָא כֵּיצַד? גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תַּעַר.

1 כבר ביארנו שכל מצות לא תעשה נשים חייבות חוץ משלש שהזכרנו והם השחתה והקפה וטומאה וזהו שאמרו בסוגיא זו איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכן ואלה המשפטים השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה ובתוספות חדשו דברים לומר מכאן שהאשה כשירה לדין שהרי במקרא זה לא דבר אלא בדיינין כדכתוב אשר תשים ובזו השוה אשה לאיש ואף הם מסתייעים מדבורה שנאמר עליה והיא שופטה את ישראל וכו' וכשהשבנו להם ממה שאמרו בסנהדרין כל הכשר לדון כשר להעיד והרי אשה אינה כשירה להעיד כדכתיב ועמדו שני האנשים הם מפרשים כל איש הכשר לדון כשר להעיד ומכל מקום אין הדברים כלום לא נאמר כאן השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה אלא לעשות להם דין בעניניהם בכל עסקיהם הן לתביעותיהם הן לתביעות שעליהם ופירוש הדברים אלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפני כלם להיות נדונין בהם ולא פירט בהם אנשים אלא אף נשים בכלל ומה שנסתייעו מדבורה לא היה אלא מתורת אדנות ושלטנות מצד מעלה יתרה שהיתה לה ומכל מקום כל מעשיה על פי דיינין נעשים אלא שאף היא היתה במעמדם כדכתוב והיא יושבת וכו':

2 כבר ביארנו שהאשה אינה באיסור השחתת זקן ולא באיסור הקפת הראש לא לעצמה אם העלת שער בזקנה ולא בהשחתת זקן האיש או הקפתו ומכל מקום לענין טומאת נגעים האמורה בראש או בזקן אם העלת האשה שער בזקנה הרי היא בדין טומאת נגעים שבזקן שהיא חלוקה מנגעי שאר בשר כמו שיתבאר במקומו והוא שאמרו זקן האשה והסריס שהעלו שער הרי הן כזקן לכל דבריהם ור"ל לכל עניני טומאת נגעים וטהרתם הא לענין השחתת זקן לא כמו שביארנו:

3 השחתת זקן אין בה חיוב אלא בגלוח שיש בו השחתה הא כל שגלח במספרים אין כאן חיוב שאין זה השחתה ואם לקטו במלקט וברהיטני ובכיוצא באלו מכלים שמלקטין בהם את השער דרך ליקוט ועוקרין אותו משרש פטור שאין זה גלוח ואי זה הוא גלוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער:

« מאירי על קידושין ל״ד ע״ב מאירי על קידושין ל״ו ע״א »