רשב"א על בבא קמא ס״א

1 אמר רב פפא תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה. כלומר תנא דידן קא עסיק בפטורי ואמר בשש אמות וחמש וארבע בכלל. ותנא ברא קא חשיב מלמטה למעלה וקא עסיק בחיוב ואמר דשתים ושלש עד ארבע חייב ולא עד בכלל.

2 אמר רבא ארבע אמות שאמרו בשדה קוצים. פירוש אפילו בשדה קוצים אף ע"פ שנוחין להדליק באש ומיהו בשדה דעלמא צריך גדר ארבע אמות.

3 ואמר רב פפא. לא לפרש גדר ארבע אמות דמשנתינו בא ולומר דאותן ארבע אמות לא משפת עצי הדלקה אלא משפת קוצי השדה ואע"פ ששפת עצי הדלקה שוה עם הגדר אלא ודאי גדר ד' אמות דמשנתינו מצדה קאמר והיינו דקתני עברה גדר אלא רב פפא אתא לפרושי דמשנתינו ארבע אמות לכל צד קאמרה ולומר שצריך להיות גדר גבוה ד' אמות אף משדה קוצים כמו שנראה מצד הדלקה ד' אמות משפת עצים ומיהו בשלהי הדלקה אין הקפדה אלא אפילו היתה עולה למעלה מן הגדר ותדע מדחלקו בין קולחא לנכפא וא' השלהבת אינה למעלה מן הגדר כי נכפפת מאי הוה דהלא הגדר מפסיק ועומד בפניה. ומיהו אין ראיה זו לפי גירסת הספרים גרסינן אבל בנכפפת אפילו מאה אמה דלפי גירסא זו קאי אגדר אבל רוב הספרים גרסי אבל בנכפפת אפילו מאה מיל ולפי גירסא זו לא קאי אגדר דבגדר לא שייך שיעור מיל אבל אדרך רה"ר דמתניתין קאי.

4 במה דברים אמורים בקולחת אבל בנכפפת ועצים מצויין לה אפילו מאה מיל חייב. פירוש עצים מצויין לה בסוף מאה מיל ודלקה בהן. וקשיא למה לי למימר וקוצים מצויין לה קוצים למעוטי מאי ואולי אם נאחז בעצים עבים או בקורות כל שהוא רחוק כל כך פטור דמכת שמים היא זו. אבל בירושלמי משמע דמצויין לה דקתני לא בסוף השיעור הזה קאמר אלא עצים מצויין לפניה להיותה דולקת והולכת דגרסינן התם ר' אליעזר אומר י"ו בדרך רשות הרבים ובשעת הרוח מאה אמה תני מעשה בערב שקפץ יותר משש אמה והזיק אימתי שקפץ אבל אם היו עצים מצויין לפניו או שהיה מטפטף והולך עד מיל חייב עברה נהר או שלולית פטור ע"כ אלא שגם פירות זה לא נתחוור בעיני שאלו היו העצים מצויין לפניה וקופצת מקוצים לקוצים פשיטא ושמא קמ"ל שאין אומרים בכי הא שהיא מכה מן השמים וכאנוס הוא וכענין שאנו פוטרין בקלחת ואע"פ שנאחז האור בקוצים כל שעבר יותר מי"ו אמה.

5 דרך הרבים ודרך היחיד. פירוש בירושלמי מאחר ששנו שאפילו דרך היחיד מפסיק למה הוצרכו לומר דרך הרבים אלא לומר שצריך להיות דרך היחיד קבוע בימות החמה ובימות הגשמים כדרך הרבים.

6 מתני': המדליק בתוך שלו עד כמה תעביר וכו'. מה שחזרו ושנו המדליק בתוך שלו כאלו היה פלוגתא בפני עצמה היינו מפני שרצו לעשותה מחלוקת אחר סתם לומר דסתם דמתניתין ששנינו או שעברה דרך רה"ר פטור לאו כ"ע אלא מחלוקת רבי אליעזר ורבנן הוא ולית הלכתא כאותו סתם אלא כמחלוקת ומן המחלוקת אפסוק הלכתא כר' שמעון דאמר הכל לפי הדלקה וכדפירש בגמרא הכל לפי גובהה של דלקה.

7 גמרא: ולית ליה לרבי שמעון שיעורא. כלומר לפטור דקס"ד מאי הכל לפי הדלקה לפי מה שדלקה והזיקה והתנן וא"ל מ"ש דקשיא ליה מדר' שמעון לבד אדר' שמעון דאף מדרבנן אדרבנן הוה ליה לאוקמויי באיפכא דהכא אית להו שיעורא והתם לית להו שיעורא וקשיא דר' שמעון אדר' שמעון ודרבנן אדרבנן ותי' הרי"ף ז"ל דרבנן אדרבנן לא קשיא דהתם שמדליק בו תדיר היה לו ליזהר טפי אבל הכא שאינו תדיר כל שהרחיק כשיעור פטור דכאנוס הוא ומכת שמים היא אבל דר' שמעון אדר' שמעון ודאי קשיא דאפילו התם אית ליה שיעורא וכ"ש דהוה ליה למפטר הכא.

8 אמר רב כהנא מחלוקת במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חברו וכו'. מסתברא דהכי פירושו מחלוקת במדליק בתוך שלו שבזו לרבי יהודה דמחייב טמון באש חייב אפילו על הכלים הראוין להיות תוך הגדיש כמו מוריגין וחכמין פוטרין אפילו על המוריגין לפי שהתורה פטרה על הטמון באש ואינו משלם אלא גדיש של חטים ושל שעורים בלבד אבל במדליק בתוך של חברו בזו לא נחלקו שלא באש זה פטרה בו תורה את הטמון דכי תצא אש אמר רחמנא כלומר יצאה ממקום אחר ובאה ודלקה בגדיש של אחרים אבל במדליק בתוך של חברו לא פטרה והלכך בין לר' יהודה בין לרבנן חייב על הטמון הראוי להיות בתוכו היינו מוריגין בגדיש או אפילו כלי כסף וארנקי בבירה אבל ארנקי בגדיש אפילו ר' יהודה פוטר שאינו חייב לעולם אלא כל מה שהוא משלם כל מה שבתוכה שדרך בני אדם להניח בבתים אלמא אין חכמים מודים אפילו במדליק בתוך של חברו דהיינו בירה אלא במה שדרך בני אדם לתת לתוכו הא ארנקי בגדיש לא. ומדרבנן נשמע נמי לר' יהודה שאלו ר' יהודה מחייב אפילו על ארנקי שבגדיש וחכמים פוטרין בו מאי מודים דקאמר דאין לומר מודים אלא בדבר ששוין בו שניהם במדה אחת שאל"כ אפילו במדליק בשל חברו עדיין היא מחלוקת אלא ודאי לדעת רב כהנא לא נחלקו במה שאין ראוי לינתן בתוכו ואקשי ליה רבא אפ"ה מדקתני סיפא מודים חכמים לר' יהודה במדליק את הבירה דהיינו ודאי בתוך של חברו אמאי גבי גדיש דאפליגו בה נקט בירה כיון שהדין א' בגדיש כמו בבירה דכאן וכאן בין למר ובין למר אינו חייב אלא מה שראוי להיותו בתוכו לפלוג בגדיש עצמו ולענין מרויגין שבתוכו אלא אמר רבא בגדיש עדיין היא מחלוקת ומש"ה לא הוה אפשר למנקט הודאה בגדיש אלא בבירה בלחוד ובתרתי פליגי בארנקי דאפילו ארנקי שאין ראוי לינתן בגדיש מחייב ר"י ורבנן לא מודו ליה בהא ואפילו במדליק בתוך של חברו אבל בבירה שדרך בני אדם ליתן שם כל דבר חייב.