רש"ש על פסחים מ׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על פסחים ל״ט ע״ב רש"ש על פסחים מ״א ע״א »

1 פסחים פתח ↗

אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: אֵין לוֹתְתִין שְׂעוֹרִין בַּפֶּסַח. שְׂעוֹרִין הוּא דְּלָא, הָא חִיטֵּי — שְׁרֵי. לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא חִיטִּין, כֵּיוָן דְּאִית בֵּיהּ צִירְיָא — עָיְילִי בְּהוּ מַיָּא, אֲבָל שְׂעָרֵי דְּשִׁיעִי — אֵימָא שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

2 פסחים פתח ↗

תַּרְגּוּמָא אַקִּמְחָא. בָּתַר דְּנָפֵיק אָמַר: מַאי טַעְמָא לָא אֵימָא לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חִיטִּין שֶׁל מְנָחוֹת אֵין לוֹתְתִין אוֹתָם, וְקָא קָרֵי לְהוּ סוֹלֶת.

3 פסחים פתח ↗

דְּאָמַר רַב הוּנָא: בְּצֵקוֹת שֶׁל גּוֹיִם — אָדָם מְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מֵהֶן, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה. בָּאַחֲרוֹנָה — אִין, בָּרִאשׁוֹנָה — לָא,

4 פסחים פתח ↗

אֵין מְבַשְּׁלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בְּמַשְׁקִין וְלֹא בְּמֵי פֵירוֹת, אֲבָל סָכִין וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בָּהֶן.

5 תוספות פתח ↗

רבא מחו ליה קידרא בחסיסי - פ"ה קימחא דאבישונא וקשה דהא לעיל פסחים דף לט: אסרינן וליכא מאן דפליג ונראה לר"י כדפירש בערוך בחסיסי קמח של עדשים דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך:

1 גמרא שעורין הוא דלא הא חיטי שרי ל"מ קאמר כו'. לכאורה איזה מהן ממהר להחמיץ הוא פלוגתא דתנאי לקמן מח בכמה שיעור עיסתן. אכן התם בקמח לא שייכי כ"כ הסברות דהכא:

2 גמ' דא"ר זירא אמר רבה בר ירמיה כו'. כצ"ל כאשר הובא לעיל:

3 גמ' באחרונה אין בראשונה לא. נ"ל דאשיגרת לישנא דלקמן קכ נקיט:

4 במשנה ומטבילין אותו בהן. נ"ל דקאי על כל הנזכרים למעלה רצוני אף אחרוסת וחרדל דחריפי טובא וה"א דמבטלי טעם פסח קמ"ל ובזה א"ש דשנאו כאן עי' לקמן תוד"ה אין מבשלין:

5 תוס' ד"ה רבא. וקשה כו'. ול"נ ליישב דהכא מיירי ע"י חומץ וקאי על הא דעולא:

« רש"ש על פסחים ל״ט ע״ב רש"ש על פסחים מ״א ע״א »