רש"ש על פסחים פ״ט

1 מן ד"ה נימנין עד תיבת מודה שייך לעיל על הגמרא קודם ד"ה תנ"ה:

2 תד"ה הנ"מ. עיין רש"א שהקשה יעשו כולם כמעשה שלמים ע"ש ואישתמיטתיה הסוגיא דסוף מכילתין ותוספות שם דהניתנין בשפיכה שנתנן בזריקה ל"י ובעיקר דבריהם עיין בש"א בתשו' ל"א בסופה:

3 גמרא ורש"ס מהווייתו דשה. פירוש דיש עדיין מה להוות בו דהיינו לזרוק דכל כמה דלא זריק לא מישתרי הבשר עיין לעיל ברש"י ס"ד י"ג אבל הקטרת אימוריו אינם מעכבין בנטמאו או שאבדו לעיל נט ב ובזה יפול היש לעיין שבתור"ע:

4 גמרא וכי מאחר דלא עשה ול"כ מעות אמאי יפלו לנדבה. עיין בתוספות שנדחקו ולנל"פ עפ"י מ"ש התור"ע בנדה אות ל"ז בשם הרמ"ע דפירש לא עשה שלא תקן ולא כלום פירש שלא קלקל ג"כ אלא דהוה כאלו ל"ע מעשה זו מעולם להכי פריך וכי מאחר כו' דמשמעו שלא קלקל כלום מעות אמאי כו' ומשני קנסא ור"ל דמדאורייתא באמת לעול"כ רק דרבנן קנסוהו:

5 רש"י ד"ה או אינן. רשאין ונותנין המנות לפניהם כו'. כצ"ל: