רש"ש על פסחים קי״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על פסחים ק״י ע״ב רש"ש על פסחים קי״ב ע״א »

1 פסחים פתח ↗

הָנֵי תְּרֵי נְשֵׁי דְּיָתְבָן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, חֲדָא בְּהַאי גִּיסָא דִּשְׁבִילָא, וַחֲדָא בְּאִידַּךְ גִּיסָא, וּמְכַוְּונָן אַפַּיְיהוּ לַהֲדָדֵי — וַדַּאי בִּכְשָׁפִים עֲסִיקָן. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אִי אִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא — לֵיזִיל בַּהּ. וְאִי לֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, אִי אִיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ — נִינְקְטוֹ לִידַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנִיחַלְּפוּ. וְאִי לֵיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, נֵימָא הָכִי: ״אָגְרַת אָזְלַת אָסְיָא בְּלוּסְיָא, מִתְקַטְלָא בְּחֵיק קָבָל״.

2 פסחים פתח ↗

הַאי מַאן דְּפָגַע בְּאִיתְּתָא בְּעִידָּנָא דְּסָלְקָא מִטְּבִילַת מִצְוָה, אִי אִיהוּ קָדֵים וּמְשַׁמֵּשׁ — אָחֲדָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ רוּחַ זְנוּנִים. אִי אִיהִי קָדְמָה וּמְשַׁמְּשָׁה — אָחֲדָא לַהּ לְדִידַהּ רוּחַ זְנוּנִים. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לֵימָא הָכִי: ״שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתוֹהוּ לֹא דָרֶךְ״.

3 פסחים פתח ↗

מֵחַד בְּתַמּוּז עַד שִׁיתְּסַר בֵּיהּ — וַדַּאי שְׁכִיחִי. מִכָּאן וְאֵילָךְ — סָפֵק שְׁכִיחִי, סָפֵק לָא שְׁכִיחִי. וּמִשְׁתַּכְחִי בְּטוּלֵּי דְּחַצְבָּא דְּלָא חֲצַב גַּרְמִידָא, וּבְטוּלֵּי דְּצַפְרָא וּפַנְיָא דְּלָא הָוֵי גַּרְמִידָא, וְעִיקָּר בְּטוּלֵּי דְּבֵית הַכִּסֵּא.

4 רשב"ם פתח ↗

שעתא קיימא לך - עשיר אתה ויש לך מזל טוב ולא תיזוק:

5 רשב"ם פתח ↗

ומשתכחא בטולא דחצובא - חצב עשב שתיחם בו יהושע את הארץ לישראל:

1 גמרא מתקטלא בחץ קבל. כצ"ל וכ"ה בע"י וכ"נ מפירוש רשב"ם ויתכן לפרש דחץ שם שד כדאמרינן במ"ר נשא פי"ב מחץ יעוף יומם אר"ב יש מזיק שהוא פורח באויר כעוף וקושט כחץ ונישנה גם כן בפ' תצא ומדכתיב יעוף יומם מכלל דאיכא נמי חץ לילה דומיא דלקמן ע"ב תרי קיטבי הוי חד מקמי טיהרא וחד מבתר טיהרא כו' דבתר טיהרא קטב ישוד צהרים שמיה וקבל הוא לשון חשך:

2 גמ' מאן דפגע באיתתא בעידנא דסלקא מט"מ כו'. בציון הגרי"פ לתוספות ב"מ נ"ד ט"ס וצ"ל פ"ד ועיין לעיל קי בתד"ה האי:

3 גמרא מחד בתמוז עד שיתסר ביה ודאי שכיחי מכאן ואילך ספק כו'. ובמדרש איכה איתא כל רודפיה השיגוה בה"מ כו' מי"ז בתמוז עד ט"ב שבהם קטב מרירי מצוי כו' וכן בפרשה נשא שם ומרירי שולט מי"ז בתמוז עד ט"ב:

4 ברשב"ם ד"ה שעתא קיימא לך. עשיר אתה. כדלעיל מט ולקמן קיג :

5 רשב"ם ד"ה משתכחא. וחצב עשב שתיחם בו יהושע אה"א. הוא בב"ב נו:

« רש"ש על פסחים ק״י ע״ב רש"ש על פסחים קי״ב ע״א »