רש"ש על פסחים נ״ב

1 גמרא אלא אר"א בפלוגתא דהני תנאי דתנן הכובש כו'. לכאורה יפלא מה שייכא הך פלוגתא הכא גבי ח"מ שיצא כו'. ונלע"ד דאף ר"י דהכא דאוסר מין הכלה מודה לרבי יהושע דמה"ת מותר מדרשה דמן השדה עיין בתוספות רק שאוסר מפני המחלוקת דאותן שכבשו מין הכלה לבד אסורים בו וזה אוכלו ויאמרו לו צא והבא לך אף אתה אותו המין מן השדה ולא תמצאנו שכבר כלה ונכון בעז"ה:

2 גמ' דתנן אוכלין בתמרים. צ"ל דתניא והוא תוספתא בשביעית פ"ו והובאה ג"כ לקמן נג:

3 רש"י ד"ה אוכלין בתמרים. שאין ב"י אוכלין כו'. ואע"פ שלא כלו בגליל עיין לקמן נג שהעליתי דבריו בצ"ע:

4 גמרא דתניא רי"א סמדר אסור כו'. צ"ל דתנן:

5 רש"י ד"ה משיוציאו. תחלת העלין כו'. תמוה דא"כ לא מוכח מזה דסברי כר"י בשאר אילנות דהא אין כאן פרי כלל וה"ל להקשות על ר' אילעא בפשיטות ממתניתין דשאר כה"א משיוציאו העלין וכש"כ כשהביא כפניתא דאסור וכן הסוגיא דברכות אינה עולה לפי' זה ושם פירש"י משיוציאו את הפרי והוא עיקר: