רש"ש על פסחים פ״ג

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על פסחים פ״ב ע״ב רש"ש על פסחים פ״ד ע״א »

1 חגיגה פתח ↗

תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁלֹּא חָג שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת, שׁוּב אֵינוֹ חוֹגֵג. מַאי לָאו: יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת! לֹא, יוֹם טְבוֹחַ. אִי הָכִי, נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּחַד יוֹם טְבוֹחַ! אֵימָא: יְמֵי טְבוֹחַ.

2 תוספות פתח ↗

בו בכשר ואפי' בפסול - ולא תיקשי ויוציא המוח ע"י גומרתא דליכא שבירת עצם דאיכא למיחש שמא יפקע כדאמרי' לקמן אי נמי ע"י גומרתא טריחא מילתא למיעבד:

3 רש"י על פסחים פתח ↗

לא נצרכא אלא לגיד הנשה כו' - לעולם גידי צואר לאו בשר נינהו ושאר גידים בשר גמור וראוי לאכילה ומתני' דמשמע דיש גידים שהן בשר ליטען שריפה וסתמן אין נאכלין דקאמר ישרפו בט"ז בגיד הנשה שהוא רך וכשר לאכילה:

1 במשנה חל ט"ז להיות בשבת כו'. עתוי"ט ולנ"פ דקמ"ל אף על גב שידחה עד י"ז אפ"ה ל"ד יום טוב וכה"ג איתא בחגיגה יז ב ע"ש:

2 תוספות ד"ה בו. א"נ כו' טריחא כו'. מש"כ הרש"א דה"ט המ"ל התם כו'. נ"ל דל"ד דהתם בכדי שלא יבוא לידי נותר מחוייב הוא לטרוח ערש"י שם ד"ה ורבא ולקמן פה איתא דאיכא נמי עשה דואכלו אה"ב וע"ש ברש"י ד"ה ומה אני וז"פ:

3 רש"י ד"ה לא נצרכה וד"ה לר"י. צ"ל בד"א:

« רש"ש על פסחים פ״ב ע״ב רש"ש על פסחים פ״ד ע״א »