רש"ש על פסחים ס״ד

1 במשנה ובידיהם בזיכי כו'. הן בכ"מ איתא מזרקות לקבלת הדם. ואולי הכא מפני שלא היו להם שוליים רחבים קוראן בזיכין שכן דרך הכף עיין כלים פ' בתרא מ"ב ובזיכי לבונה אע"ג דה"ל שוליים יתכן שמלאכתם היה כעין כף בעגול ארוך:

2 משנה שורה שכולה כסף כסף. ושורה שכולה זהב זהב. כ"ה כוונת המשנה כאשר הפסקתיה:

3 רש"י ד"ה מקבל את המלא. ומחזיר אה"ר שחזר כו'. הן גם על פעם הראשון נופל יפה לשון חזרה כיון שקבל עתה מידו בזך מלא ומשיב אליו תחתיו ריקן:

4 במשנה והוציא את אימוריו. עתוי"ט שכתב ובפסח נאמר האליה כו'. ל"ד דבפסח עצמו לא כתיב אימורין כלל ולקמן יליף ריה"ג מן ואת חלבם תקטיר דכתיב גבי בכור ולקמן צ"ו ב' יליף עוד מקרא אחר לאליה:

5 משנה והשלישית במקומה עומדת. לכאורה קשה כיון דהשלישית נשארה במקומה יכלה הראשונה לשבת בחיל ושניה בעזרת נשים ויש לומר דבשעה שיצאה הראשונה היתה אז כת הב' עומדת הכן בע"נ והג' בחיל לכן הוכרחה לשוב עד הר הבית וכן בשובת השניה מצאה אז השלישית בע"נ לכן היתה מוכרחת לשוב עד החיל:

6 גמרא דלמא שקלי דדהבא כו'. לכאורה משמע פירושו דלמא שקלי מלא דדהבא ומעיילי ר"ל מחזירין ריקן דכספא ורש"י ל"פ כן:

7 רש"י ברה"ע ואינו יכול לתקן המקלות. ולשון הרע"ב לטלטל והוא מפירוש הרמב"ם וכ"מ להדיא בשבת קכג קכד:

8 רש"י ד"ה חוץ מבזיכי לבונה. כדי שלא יסמכו כו'. ויפרסו דופנותיו וכו'. הן דופנותיו היו בשפתי רוחב השלחן והבזיכין היה בין המערכות אצל שולי הלחמים לאבא שאול בפ' שתי הלחם:

9 בתוספות ד"ה אתיא. בכור כו'. דאיכא גז"ש נילף כו'. עיין קדושין לד ב תד"ה ה"א דמוכרח כן מהגמרא דשם: