רש"ש על פסחים צ״ד

1 גמרא א"ר שיתא אלפי פרסי הוי עלמא כו'. המעיין יראה דכוונתו על היקף חצי הגלגל השמיימי ובס' העוין שגה בזה בהביאו דבריו לראיה על עובי כדור הארצי ע"ש בבה"ע בראשיתו ואולי יאמר דקבלתו כדאמר חדא גמרא אמת אך על כוונה אחרת שוב מצאתי כדברים האלה במ"ע חלק א"ב ס"פ כ"ח:

2 רש"י ד"ה עוביו של רקיע. וי"מ כו' היינו לאורך כו' ול"נ שהרי כו'. לכאורה לפי מה שהתבאר בחכמת החשבון כל החצי עגולים שבכדור העוברין מציר לציר שכנגדו כולן שוין וצ"ע עדיין:

3 תוס' ד"ה כל כו'. הך פליגא כו'. וכן ברש"י ד"ה כל וד"ה תחת שכ' בימים כו'. הכל הוא כפי הנראה מפשטות ספורי דרבב"ח בב"ב דנשקי ארעא ורקיע אהדדי ושארי מאמרים דהארץ נוגעת בקצותיה באמצעית הרקיע ואם כן הוי היקף חצי רקיע פעם וחצי בכמו רוחב הארץ אבל לפי מה שהתבאר במופת ובנסיון אשר הארץ כמו מרכז בתוך עגול הרקיע ומאמרי הש"ס אשר לכאורה מורים נגד זה יש להם כוונה אחרת פנימית א"ש בפשיטות:

4 גמרא ובין כל רקיע לרקיע כו'. הנה יש שמוחקין מלת כל כמו שנדפס בגליון ול"נ דכצ"ל וכן כל רקיע ורקיע כו' וכן בין כו':

5 רש"י ד"ה וכן בין רקיע. וארכו ש"ע כו'. ל"י מדוע לא פירש כפשוטו דרבא אמר דסומכיה דרקיע אלפא פרסי והכא איתא דעביו מהלך ה' מאות שנה וכן נמי מוכח דהיקף חצי הגלגל דהוא ח' פעמים בעביו הוה ד' אלפים שנה והוה תיובתא נמי לגמריה כפי הבנתו בה עמש"כ לעיל בעבר הא':

6 רש"י ד"ה ומעיינות רותחין. דהיינו אצל המים כו'. נ"ל דצ"ל דהיא ור"ל החמה תחת דהיינו:

7 תוספות ד"ה מה להלן. לא ה"ל לרש"י להזכיר כו'. לכאורה נצרך מאד דאי כפשוטו מנלן דשם הוי פירושו חוץ לירושלים בסמוך דלמא כי ירחק כו' רחוק ממש כמו דס"ל לר"ע במתני' בדרך רחוקה דפסח: