רש"ש על פסחים קכ״א

1 תוס' ד"ה כשת"ל. דפריך דאילו פסח בשפיכה כו' ומשני מאי נ"מ כו'. לכאורה הנ"ל להגיה דפריק דאילו כו' ופריך מאי נ"מ כו' ע"ש בסוגיא אך גם בזבחים איתא בדבריהם הלשון כמו כאן:

2 בא"ד והאי דלא משני הכי כדפרי' כו' משום דדרשה דריה"ג פשיט ליה טפי. לכאורה דבריהם חתומים ואולי יכוונו דהאי דלא משני דהאי תנא דמניין לניתנין בזריקה כו' לא אתיא כרי"ש דהוא לא מפיק ליה מקרא אלא מסברא וקרא כי אתיא לפסח דבשפיכה ואהא מתרצי כיון דהש"ס אייתי התם לעיל דרשה דריה"ג אם איתא דרי"ש א"ל מסברא הא דכל הניתנין כו' ה"ל לאוקמי יותר האי קרא דודם זבחיך ישפך להכי אע"ג דסברא הוא דומיא דאמרינן בעלמא מילתא דאתא בק"ו טרח וכ"ל קרא ועיין בשבועות כב ב בתד"ה אב"א מלדרשו על פסח דבשפיכה היפך דרשה דריה"ג הפשוטה וכי משני תרי תנאי הוא כפרש"י ומסקנא דשם פליגא על הסוגיא דהכא ודלעיל:

3 גמרא כהן מברך או אבי הבן מברך כהן מברך כו'. לכאורה קשה מדוע לא יברכו שניהם הכהן על הנאתו ואבי הבן על קיום המצוה ונלע"ד דבאמת פשיטא להו דשניהם צריכין לברך רק דמב"ל מי עדיף לברך ויוציא א"ח דומיא דפלוגתת ר"י ורבנן בברכות מ ב במשנה בהיו לפניו מינין הרבה ובהכי א"ש טפי מאי דסמיך הך אמתניתין דאיירי נמי בכה"ג:

4 ירושלמי פ' ע"פ הל' א מהו לצאת ביין של שביעית. ופי' הק"ע כיון דלא קרינן ביה לכם וקס"ד דד"כ בעינן לכם כמו מצה וכי היכי דא"י במצה כו'. ולי צ"ע טובא דלמה לא איקרי שלכם הלא מפורש כתוב בה והיתה שבת הארץ לכם וגו' והרי אתרוג בעינן ודאי לכם ותנן בפ' לה"ג הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה ועוד דהא גבי מצה לא כתיב לכם אלא דילפינן לחם לחם מחלה דכתיב בה עריסותיכם ובחלה גופא תנן בספ"ט דשביעית האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה ודוחק לומר דהירושל' איירי בלא הפקיר דאי אתה אוכל מן המשומר עיין סוכה ל"ט ב' ובתד"ה בד"א:

5 בריך רחמנא דסייען סליק מסכת פסחים בס"ד