רש"ש על פסחים ל״ט ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על פסחים ל״ט ע״א רש"ש על פסחים מ׳ ע״א »

1 פסחים פתח ↗

מַתְנִי׳ אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמּוּרְסָן לְתַרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין. הָאִשָּׁה לֹא תִּשְׁרֶה אֶת הַמּוּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָהּ לַמֶּרְחָץ, אֲבָל שָׁפָה הִיא בִּבְשָׂרָהּ יָבֵשׁ. לֹא יִלְעוֹס אָדָם חִיטִּין וְיַנִּיחַ עַל מַכָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצוֹת.

2 פסחים פתח ↗

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא: וָתִיקָא שְׁרֵי. וְהָתַנְיָא וָתִיקָא אָסוּר?! לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּעַבְדֵיהּ בְּמִישְׁחָא וּמִילְחָא, הָא — דְּעַבְדֵיהּ בְּמַיָּא וּמִילְחָא.

1 במשנה אבל חולטין. ל' הרע"ב שכ"ז שהמים רותחין א"י להחמיץ משמעו דלאחר שיצטננו יוכל להחמיץ וז"א כדאיתא לקמן בברייתא:

2 בגמ' אמרי' דבי ר' שילא כו'. כצ"ל וכ"ה ברי"ף ורא"ש:

« רש"ש על פסחים ל״ט ע״א רש"ש על פסחים מ׳ ע״א »