נימוקי יוסף על בבא מציעא ל״ח

1 ההיא אתתא. א"ל מוכר לשליח אי הוי לי זוזי וכו' רוצה אני שתקבל מעותיך ותחזור לי הקרקע:

2 את ונוולא אחי. פרש"י ז"ל דבתשובת הגאונים ז"ל כתוב דנוולא לשון ארמי בין זכר בין נקבה כשרוצה לומר אתה והיא או אתה והוא הכי א"ל אתה והיא קרובים אתם ותתרצו ביניכם:

3 ולא גמר ומקנה. כתב הרשב"א ז"ל ומסתברא דהכי פירושה אע"פ שלא הודה לו זה בהדיא אלא שאמר לו את ונוולא אחי והייתי סבור לומר דכך אמר לו איני מכניס עצמי ביניכם אלא אפילו בלא תנאי אני קונה ואם תרצה היא להחזיר לך אחים אתם וזה שתק לו וקבל ממנו והרי זה כאומר תחזיר לך מדעתה קמ"ל רבה דכל כי הא סמכה דעתיה ולא גמר ומקנה:

4 עבד רבינא עובדא וכו'. כתב הרי"ף ז"ל דכיון דרבינא אפיק פירי בזביני דס"ל דהנך זביני רבית קצוצה נינהו כ"ש במשכנתא וקי"ל כוותיה וכתבו האחרונים ז"ל דודאי הכא משמע דהא סוגין ריהטא דהלואה חמירא מזביני הילכך כיון דבזביני הוה רבית קצוצה כ"ש במשכנתא והא דאמרינן לעיל בגמרא דף סב: דבמשכנתא בלא נכייתא בדינינו אין מחזירין דמשמע דלאו רבית קצוצה היא ההיא מיירי באתרא דלא מסלקי עד משלם זמניה דהויא ליה כמכירה והכא מיירי באתרא דמסלקי ליה למלוה מארעא כל היכא דאית ליה זוזי ללוה וכיון דליכא נכייתא הוי רבית קצוצה והנך זביני נמי הכי הוה דכל היכא דהוי לה זוזי מהדרא הא ניהליה ואכיל האי פירי בלא נכייתא והכלל כל היכא דאיכא תרתי מסלקי ולאו נכייתא הוי רבית קצוצה אבל אי ליכא אלא חדא מינייהו מסלקי ונכייתא או לא מסלקי ולא נכייתא הוי אבק רבית אלא דמנהגא ליתא הכי דהא והאידנא נהוג עלמא למעבד משכנתא בנכייתא וכמו שנפרש בסמוך בע"ה :

5 אמר מר וכו' באתרא דמסלקי. במקום שנהגו להלוות סתם ומלוה אוכל פירות ונהגו לסלק את המלוה ממנה בכל עת שתשיג יד הלוה למעות:

6 אכל שיעור זוזי וכו'. כפי מה שנמכרין פירות בשוק ובא הלוה לפנינו ותבע ואמר איני רוצה שיאכל פירות ברבית ישומו פירות שאכל ויטלם בחובו ואילו הוי לי זוזי מי לא מסליקנא ליה השתא נמי פירי דאכל זוזי דידי נינהו ומסלקנא ליה:

7 אכל טפי וכו'. דאבק רבית הוא ואינה יוצאה בדיינים דהכא מיירי דאכל בנכייתא:

8 משטרא לשטרא. אם חייב הלוה מעות בשטר אחר אין העודף זה שאכל המלוה פרעון לשטר אחר דהא אפוקי מיניה הוי:

9 אמר רב אשי וכו' והלכתא כוותיה דכל סלוקי וכו'. כל שאתה מסלקו בלא כל זוזי ואפילו מנכה זוז אחד אתה מוציא ממנו אותו זוז שאתה מגרע בחובו וכן פרש"י ז"ל וכן עיקר וכ"כ הרשב"א ז"ל אע"פ שלא כתב כן הרמב"ן הרמב"ם ז"ל ומיהו אע"ג דקי"ל הכי דלא מסלקי מיניה אי א"ל לא בעינא דתיכול תו ארעאי וכי הוו לי זוזי פרענא ומסלקינן ליה מפירי שכיון שזה מוחה עליו שלא יאכל גזל הוא הילכך אפי' אכלן לאחר מכן משלם לו ומכל מקום מוציאין מן הלוה למלוה חובו כדין כל בעל חוב כן כתבו הרשב"א והרנב"ר ז"ל בשם הראב"ד ז"ל וכתב ז"ל דאע"ג דלא מפקינן אבק רבית אי תפס לוה לא מפקינן מיניה ואינו מחוור בעיני הרשב"א והרנב"ר ז"ל דא"כ היכא דאכל שיעור זוזי אמאי לא מסלקינן ליה דהא תפס לוה וקרקע בחזקת בעליה עומדת אלא כל שאכל מדעת הלוה אפילו תפס לוה מפקינן מיניה וכתב הרנב"ר ז"ל דכיון שכן הדבר ברור שאינו חייב להחזיר אבק רבית אפילו בבא לצאת ידי שמים כיון דמפקינן מלוה אם תפיס:

10 אמר מר בריה דרב יוסף אית דגרסי' האי משכנתא באתרא דלא מסלקי לא ניכול אלא בנכייתא שינכה לו מן החוב דבר קצוב דנראה כמוכרן לו ויורד לספק שאפילו תלקה ולא יהיו בה פירות ינכה לו אותה נכייתא הילכך כי שקיל נמי טפי לאו רביתא היא:

11 משכנתא דסורא. איכא דמפרשי דמשכנתא דסורא אפילו אי מצי מסלק ליה לוה למלוה שרי דכיון דמלוה לא יכול למכפייה ללוה למפרע ליה חוביה זביני נינהו ולא הלואה ולא דמי לאתרא דמסלקי ולא לאתרא דלא מסלקי דהתם הלואה היא שהרי לסוף הזמן מלוה נפרע מן הלוה וכן דעת הרמב"ם ז"ל ומדלא אשכחן הכא היתר למשכנתא אלא במשכנתא דסורא נראין דאפילו באתרא דלא מסלקי ובנכייתא הוי אבק רבית ואסור:

12 אמר המחבר והרשב"א ז"ל הביא ראיה דבנכייתא שריא מדאמרינן פרק השוכר האומנים דף עט. אי נמי דמטי ליה זוזי ופריק ליה ד' או ה' שנים מקמי דלימטי יובל ועל כרחך במשכנתא בנכייתא מיירי וכן פירשה הראב"ד ז"ל דאי במשכנתא דסורא זוזי מאי עבידתינהו והיכי מצי פריק לה ע"כ והאידנא נהוג עלמא למעבד משכנתא בנכייתא וסמכי בהא מילתא עליה דרבינא דבתרא הוא ואמרינן לקמן סוף דף סז: רבינא אכיל בנכייתא ואפילו באתרא דמסלקי הוא דאכיל ואע"ג דרב כהנא ורב פפא ורב אשי לא אכלי חומרא בעלמא הוא דמחמרי אבל מדינא שריא ואיכא נסחי דגרסי הכי לקמן ומאן דלא אכיל וכו' דמשמע לא אכיל מטעם חומרא בעלמא ולא גרסינן ומאן דאסיר דהוה משמע דמיסר הוו אסרי הילכך נקטינן לפום מנהגא דילן דבנכייתא בין באתרא דמסלקי בין באתרא דלא מסלקי שריא ובלא נכייתא באתרא דמסלקי רבית קצוצה ולא מיבעיא בבתים דלא שכיחי דמקלקלי אלא אפילו בשדות וכרמים כעובדא דההיא איתתא וכו' זבין ארעא מקריבאי וכו' ובאתרא דלא מסלקי הוי אבק רבית אפילו בלא נכייתא משום דכיון דפסיק זמן ואיכא זמן ידוע למשכנתא דלא מצי פריק לה הוי כמכירה ובכל משכנתא אפילו לאחר משלם זימניה אם כתב לו כל זמן שתמשך משכונא זו בידך מסתברא דאי אכיל ומנכה ליה שרי עד שימחה בו. כ"כ הרשב"א ז"ל:

13 אמר המחבר והא דמהניא ביה מחאה היינו דוקא במשלים דאי לא שלים זימניה לאו כל כמיניה למפרקיה ופוק חזי מאי עמא דבר כן כתב הראב"ד ז"ל ולקמן מפורש יותר מזה ע"כ. וכתב ר"ת ז"ל בספר הישר דלא מהני נכייתא אלא במשכון מקרקעי דומיא דשדה אחוזה אבל במטלטלי לא כיון דסגי פחתייהו וקא כליא קרנא:

14 במשלם שניא וכו'. דלא מיחזי כהלואה אלא כלוקח ממנו פירות השנים האלו במעות הללו:

15 רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע. באתרא דמסלקי. דנוהגין דכל אימת דאית ליה זוזי ללוה יהיב ליה למלוה ומסלק ליה:

16 אין בע"ח וכו'. אם מת המלוה אין בעל חובו גובה מקרקע זו כלום לפי שאין למלוה בגופה של קרקע אלא משועבד הוא לו לפירות ומטלטלי נינהו ומטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי דלית להו דין ערב לפי שאין בע"ח סמיך עלייהו מפני שיכול להצניען ולאבדם אבל בעודו קיים גבי אפילו מגלימיה דעל כתפיה שהרי לא הלוה לו המעות ונשתעבד כדכתיב דברים כ״ד:י״א והאיש אשר אתה נושה בו יוציא וכו' ואמרינן לקמן דף קיג. זה שליח ב"ד שיכנס לביתו למשכנו:

17 ואין הבכור נוטל וכו'. כדאמרינן בבא בתרא דף קכה: שאין הבכור נוטל פי שנים במלוה וה"נ כיון שאין השדה לפניו אלא לשעבוד פירות מלוה היא וא"כ אינו תחת ידו דמלוה הוא המחייבת ליה וה"ל ראוי ורחמנא אמר בכל אשר ימצא לו שיהא מוחזק בו למעוטי ראוי שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק:

18 ושביעית משמטתה. פירש הרשב"א ז"ל דהכא מיירי שעבר זמן המשכונא הכתוב בשטר וקאי בלא יגוש שהמלוה היה יכול לנגשו בעד מעותיו ולפיכך משמט דאי בגו הזמן אע"ג דהוי באתרא דמסלקי היינו שהלוה יכול לסלק המלוה אבל המלוה אינו יכול להסתלק ולנגשו דלהכי כתבי זמן בשטר המשכנתא וא"כ ה"ל כמלוה את חבירו לעשר שנים שאין השביעית משמטתה כדאיתא במכות דף ג: ולפי דבריו ז"ל היכא דליכא זמן בשטרא צריך לפרש במסלקי לסלק תוך שנה בפירוש דאי משכנתא סתמא הא מסקינן לקמן דף סח. דסתם משכנתא שתא כלומר שאינו יכול לסלק עד שיעבור שנה אחת וא"כ לעולם אין השביעית משמטתה תוך שנה ראשונה והא דאמרינן הכא אין השביעית משמטתה משום דהוי כשאר מלוה בשטר דאילו מלוה על המשכון אינו משמט משום דבע"ח קונה משכון כדילפינן ד' פב א בעלמא מדכתיב ולך תהיה צדקה וא"כ הרי הוא כאילו קנאו דלא שייך ביה שמיטה:

19 באתרא דלא מסלקי. כאילו היה מכור לו וא"כ גוף הקרקע כאילו היה שלו הילכך בע"ח גובה והבכור נוטל דלאו ראוי הוא אלא מוחזק ואין שביעית משמטתה דאע"פ שנשלם זמן המשכונא כיון שהיתה מכורה אצלו כל זמן המשכונא גם השתא הוי ברשותו עד שיפדנה וכמכורה בידו היא ואין שביעית משמטתו:

20 אמר מר זוטרא. מתמרי שנפלו על בודיא. דהיינו מחצלת של קנים שהיו שוטחין תחת הדקלים כשגודרין התמרים כיון שמשלם לו מעותיו מסלקו אפילו מפירות אלו שהם תלושין ועומדין על המחצלת ומיהו הא לא סלקא אליבא דהלכתא דכיון דפסקינן לעיל באתרא דמסלקי בלא נכייתא רבית קצוצה היא א"כ אפילו אכל הפירות כבר מפקינן מיניה ואי מיירי בנכייתא הא פסקינא לעיל כרבינא דבסמוך דאכיל בנכייתא דכיון דשרי ה"ל כמכר ואזולי אוזלי גביה ואפילו פירי דמנתרי שיימינן ליה כדשיימינן ליה באתרא דלא מסלקי כי משלם זימניה ומסתלק דמאי שנא אבל הרי"ף ז"ל הביאו משום דלא פסיק כרבינא דאכיל בנכייתא והאחרונים ז"ל לא הסכימו כמותו אלא הלכתא כרבינא משום דמנהגא כרבינא כדכתיבנא לעיל:

21 בסנסני. בסלים:

22 קנינהו. בהגבהה:

23 פשיטא האי משכנתא באתרא דמסלקי ואמר המלוה לא מסתליקנא דעת רש"י והרמב"ם ז"ל שאפילו התנה כן בשעת מתן המעות כשהוא באתרא דלא מסלקי כיון שהמלוה הוא שאומר כן קי"ל דצריך למקנא מיניה דאי לא מצי אמר דבדבורא בעלמא לא אשנה מהמנהג והראב"ד ז"ל כתב נראה דמשמע ליה דאי בשעת מתן מעות ממש קאמר הוה תנאי גמור ועל מנת כן נעשית הך משכנתא ולא צריך קנין אלא פירש ז"ל דלאחר שנתן המעות הוא דאמר המלוה כן וקודם שנגמר הענין ומשום הכי בעי קנין משום דפטומי מילי נינהו כיון שלא התנה מי שהתנאי לזכותו וגם לא חזקו בו כשהתנה חברו וגם זה אינו מחוור בעיני האחרונים ז"ל דא"כ אפילו בלא קנין נמי אלא כל שחזקו הלוה לפיכך פירשו הם ז"ל דלאחר שירד בה וזכה בה קא מיירי הכא דאי אמר לא מסתליקנא והודה לו בעל השדה לא מסתלק ולפיכך לא מסתלק דעכשיו מחזיק בקרקע בתנאי זה אבל באתרא דלא מסלקי ואמר מסתליקנא במה זכה בעל הקרקע אא"כ קנו מידו ומ"ד לא צריך למיקנא מיניה סבר מידי דהוי בתחלה שיכול למחול לו כל החוב שביד חבירו בלא קנין ואפסיקא הלכתא דצריך למיקנא מיניה: