מאירי על קידושין נ״ב א

« מאירי על קידושין נ״א ע״ב מאירי על קידושין נ״ב ע״ב »

1 קידושין פתח ↗

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי טָבְיוֹמֵי: לְזֶה חֲמִשָּׁה בָּנִים וּלְזֶה חֲמִשָּׁה בָּנוֹת, וְאָמַר: ״אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ מְקוּדֶּשֶׁת לְאֶחָד מִבָּנַי״ – כׇּל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה חֲמִשָּׁה גִּיטִּין. מֵת אֶחָד מֵהֶם – כׇּל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה אַרְבָּעָה גִּיטִּין, וַחֲלִיצָה מֵאֶחָד מֵהֶן.

2 קידושין פתח ↗

שְׁמַע מִינַּהּ: הַמְקַדֵּשׁ בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית – מְקוּדֶּשֶׁת, וּשְׁמַע מִינַּהּ: קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, אֲפִילּוּ בְּגָזֵל דִּידַהּ. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: שֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָיְתָה – טַעְמָא דִּשְׁבִיעִית, דְּהֶפְקֵר הוּא, הָא דִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ – לָא.

3 קידושין פתח ↗

כִּי סְלֵיק רַבִּי זֵירָא אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב הָכִי? וְהוּא לָא אֲמַר?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁ, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב כְּווֹתִי?

1 מי שהיו לו חמשה בנים וכלם עשאוהו שליח לקדש להם את האשה ופגע באיש שהיו לו חמש בנות ואמר לו אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני או בנותיך מקודשות לבני אע"פ שהדברים נראים שעל סדר תולדותם הוא מכוין גדולה לגדול וקטנה לקטן אין זה כלום ואינן מקודשות אלא מספק כשאר קידושין שאין מסורין לביאה וכל אחת מהם צריכה חמשה גיטין ואם מת אחד מהם כל אחת מהם צריכה גט מארבעה הנשארים וחליצה מאחד מהם וכן בכל ספיקות הדומות לאלו:

2 קדשה בגזל בין בגזל שלה בין בגזל של אחרים הן קודם יאוש הן לאחר יאוש הן בגניבה הן בגזילה על אי זה צד מקודשת ועל אי זה צד אינה מקודשת כבר ביארנו הענין כלו כפי הצורך בפרק ראשון:

3 מי שגזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינן יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו וכבר ביארנוהו בכדי הצורך בשביעי של קמא:

« מאירי על קידושין נ״א ע״ב מאירי על קידושין נ״ב ע״ב »