1השואל את הכלי לזמן קצוב מכיון שמשכו קנאו לאותו זמן ואם שאלו למלאכה ידועה עד שישלים אותה מלאכה ואין אומרים שלא קנאו עד שיתחיל במלאכה קרדום שיבקע בו אלא אף משמשך בין לענין אונסין בין לענין שלא יהא זה יכול לחזור כמו שביארנו במקומו:2קדשה במלוה של אחרים אם מלוה בשטר היא וכתב ומסר כמו שידוע שאין אותיות נקנות עד שיכתוב וימסור וכן שכתב לה קני לך הוא וכל שעבודא דאית ביה יש אומרים שמקדשת וכן כתבוה גדולי המחברים ומכל מקום גדולי הדורות שלפנינו פסקו בה שאינה מקדשת כמסקנא של סוגיא זו והוא שמתוך שמוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול לא סמכא דעתה ומכל מקום אם היה בדרך שאינו יכול למחול כגון במעמד שלשתן על הדרך שכתבנו בקמא פרק חובל הרי היא מקדשת וכן במלוה על פה יראה בסוגיא זו הואיל ותלה טעם מחלקתם אם מלוה כפיקדון לענין מעמד שלשתן אם לאו שאם הקנה לה במעמד שלשתם הרי היא מקדשת שדין מעמד שלשתן לא סוף דבר שהוא נאמר בפקדון שהוא בעין אלא אף במלוה כמו שיתבאר בראשון של גיטין אלא שגדולי ההר חולקים לומר שדין מעמד שלשתן במלוה לא נאמר בקדושין הואיל ובמלוה מיהא הילכתא בלא טעמא הוא אין דנין בה מעמד שלשתן בקדושין:3ויש למדין מתוך דברים אלו שהמשכון אם מחל המלוה את הלואתו אינו כלום עד שיחזיר לו את המשכון שאם לא כן אף אם קדשה במשכון דאחרים לא תהא מקודשת שהרי הואיל ואפשר לו למחול לא סמכה דעתה אלא שלא מחל עד שיחזיר את המשכון וכבר כתבנו מדין זה במקום אחר:
