1כבר ביארנו בעבד עברי שאינו יוצא בראשי איברים ואם סימא את עינו נותן לו את דמיו כבשאר בני אדם והוא שאמרו אם בגפו יבא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יוצא כלומר שלם כשנכנס שאם חסרו הרי משלימו בתשלומין וכן פירשו בו יחידי נכנס יחידי יוצא כלומר שזה שאמרו בעבד עברי שרבו או בנו אם מת האדון מוסר לו שפחה כנענית אפילו על כרחו של עבד כדי שיוליד לו ממנה עבדים ושהעבד מותר בה דוקא כשיש לו לעבד אשה ובנים שאין לחוש בו להשתקע עם זו אבל אם אין לו אשה ובנים אין רבו כופהו בכך ואף הוא אסור בה והתבאר במקום אחר שאין רבו יכול להפרישו מאשתו ובניו שנאמר אשתו עמו וכן אין יכול למסור לו שתי שפחות ולא שפחה אחת לשני עבדיו שנאמר אם אדניו יתן לו אשה:2כל היוצא בגרעון כסף שלא היו דמיו של עכשו שוין לדמי קנייתו כגון שהכסיף או השביח מחשבין לעבד להקל עליו כיצד נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים אין מחשבין לו שנים הנשארות אלא לחשבון דמי קנייתו נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מחשב עמו לפי דמיו של עכשיו ובעבד עברי הנמכר לגוי הואיל ונגאל לחצאין פעמים שזה שהוא נגאל לחצאין קולא אצלו בענין זה ופעמים שיהא חומרא אצלו כמו שיתבאר למטה אבל עבד הנמכר לישראל אינו נגאל לחצאין כמו שהתבאר:3חייב האדון להשוות עבד עברי במאכל ובמשתה שנאמר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מכין והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו ודבר זה יראה לגאונים שמצוה הוא על האדון ומדת מוסר ודרך ארץ שלמדתהו תורה אבל אם לא עשה כן אין העבד יכול לכופו בדין וכן כתבו שבזמן הזה אע"פ שאין דין עבד עברי נוהג משבטלו היובלות מדת חסידות ודרך ארץ לא בטלה וכן מי ששוכר שמש קבוע לביתו כל הדרכים האלו בו והרוצה להפקיע חובתו יתנה עמו עד שלא יכנס בביתו ואין בזה משום מתנה על דברי תורה הואיל ועקרה אינה אלא מדת חסידות ונמצא הענין כעין מה שאמרו במציעא פרק פועלים בשוכר את הפועלים שאם מנהג המדינה לזון יזון ונאמר שם בר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא ושכור לנו פועלים והלך ושכר ופסק להם מזונות ואמר לו אביו בני אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתה לא יצאת ידי חובתך אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית ואע"פ שביארנו שאם יש מנהג בעיר הכל הולכין אחר המנהג וכמו שאמרו שם בתלמוד המערב זאת אומרת מנהג מבטל הלכה ואף זו מנהג להאכיל פת קיבר לשמשיו שמא אין מנהג אלא כשבעל הבית אף הוא אוכל בדוחק אבל שיהא הוא אוכל פת נקיה ומאכיל קיבר אין מנהג מועיל לעבור על דברי תורה אלא אם כן בתנאי ואפילו התנה אינו רשאי להאכילו דברים שאין אדם רגיל באכילתם שהרי במעשה שהזכרנו שאלו פת קטנית תנן או פת וקטנית תנן והשיבו דרך צחות צריכא וכו' כמודיא דלברות כלומר דוקא פת וקטנית ולא פת קטנית אפילו בתנאי הילכך אף בתנאי אינו מאכילו פת מורסן או פת משונה ביותר וכן במשכבו ושאר הדברים וירא שמים יתנהג במדת רחמנות ואחוה שנאמר ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך והעבד צריך לנהוג בעצמו מדת עבדות כמו שהתבאר בתורת כהנים ואף בעבד כנעני אמרו בתלמוד המערב ר' יוחנן אכיל קפר יהיב לעבדיה שתי חמר ויהיב לעבדיה קרי עליה הלא בבטן עשני עשהו ומכל מקום חכמי ההר כתבו שאף בלא תנאי אם יש לבעל הבית בנים ובנות ומשווהו עמהם יצא ידי חובתו ואע"פ שמרויח לעצמו ומענג את נפשו שלא עמך דוקא אלא עם בני ביתיך הבני חורין:4כבר ידעת שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית שנאמר לאכלה לאכלה ולא לסחורה ולאו הבא מכלל עשה עשה אע"פ שאין בהם אלא עשה לא יקל אדם בכך וכבר אמרו הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות וכן הדין והענין להזהר בעבירה קלה כבחמורה שאין אדם יודע ענשן של עבירות דרך הערה אמרו ברמז הסדור של פרשיות של סדר בהר סיני בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית ר"ל איסור קל שבה והוא מכירת הפירות דרך סחורה אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר מטלטליו שנאמר בשנת היובל וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתיך או קנה דבר הנקנה מיד ליד לא הרגיש לסוף מוכר שדותיו שנאמר כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו לא הרגיש לסוף הוא מוכר את ביתו שנאמר איש כי ימכור בית מושב לא הרגיש לסוף מוכר את בתו שנאמר וכי ימכור איש את בתו ואע"ג דהא לאו בהא כתיבא כך הוא משל הדיוט לזבין איניש ברתא ולא לוזיף ברביתא מאי טעמא האי מיגרעה ונפקא והאי מיתוספא ואזלא לא הרגיש סוף לוה ברבית שנאמר ימוך אחיך עמך וכו' אל תקח מאתו נשך ותרבית לא הרגיש סוף מוכר את עצמו שנאמר ונמכר לך ולא לך אלא לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר גר תושב משפחת גר זה הגוי כשהוא אומר לעקר זה הנמכר לע"ז עצמה לחטוב עצים ולשאוב מים ואע"פ שעונותיו גרמו לו אין אומרים נידחי אבן אחר הנופל וליזיל בתר שיבקיה אלא אף זה מרחמין עליו שנאמר עליו אחרי נמכר גאלה תהיה לו:
