שולחן ערוך, אורח חיים תרנ״ג

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים תרנ״ב שולחן ערוך, אורח חיים תרנ״ד »

1 טורי זהב פתח ↗

הדס של מצוה. לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל ז' כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריח' לא שייכ' בו ברכת הנותן ריח טוב בפירות ע"כ אין להריח באתרוג כל ז' ועמ"ש סי' רי"ו וכתב סמ"ק ואותן המריחים כשמברכין על הנטילה מנהג שטות הוא:

1 משנה ברורה פתח ↗

א אסור להריח וכו' - לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל שבעה כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו עומד לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה של הנותן ריח טוב בפירות די"א דכיון דלא עבידא לריחא מפני שהוא של מצוה אין לברך עליו ועיין בב"י בשם הרשב"א לענין תנאי אם מהני בהדס ועיין בסימן תרס"ד ס"ט:

1 כף החיים פתח ↗

א סעיף א' הדם של מצוה אסור להריח בו וכו' לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הקצה כל שבעה כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות וע"כ אין להריח באתרוג כל שבעה. ט"ז סק"א. והוא מדברי הטור והלבוש:

2 מגן אברהם פתח ↗

נ"ל דהדס אסור להריח בו אפי' בשבת דהוקצה לכל ז' וכ"מ סי' תרס"ה אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ"ש בהג"ה סי' תרנ"ח ס"ב דהא עכ"פ עתה לאו למצוה עביד ועוד נ"ל דדוקא כשמריח בו בשעת נטילתו לצאת בו אז י"א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ"ע מברך מ"ד אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו עסי' רי"ו ס"א וכ"מ מל' סמ"ק עב"י: שרי בהנאה. דהזמנה לאו מילתא היא ועמ"ש סי' תרל"ח ס"א לענין לולב של אשתקד:

2 משנה ברורה פתח ↗

ד שריא בהנאה - דהזמנה לאו מילתא היא:

2 כף החיים פתח ↗

ו סעיף ב' שריא בהנאה. דהזמנה לאו מילתא היא. ב"י בשם הג"א. לבוש. מ"א סק"א. ועיין מ"ש סי' תרל"ח סעי' א' לענין לולב של אשתקד. מ"א שם. ור"ל כמו שם לא מהני ישיבתו של אשתקד בסוכה לשנה זו ה"נ הגבהה דהושענא של אשתקד לא מהני לשנה זו. לב"ש. וכ"כ המחה"ש והיא"פ. ועיין לעיל סי' תרל"ח או' כ"א:

1 הדס אסור להריח בו. ובו ב סעיפים: הדס של מצוה אסור להריח בו אבל אתרוג של מצוה מותר להריח בו מן הדין אלא שלפי שנחלקו אם מברכים עליו אם לא יש למנוע מלהריח בו:

2 עבד להושענא ולא אגבהה למיפק בה שרי בהנאה:

1 באר היטב פתח ↗

להריח. לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל ז' כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די"א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות ע"כ אין להריח באתרוג כל ז'. וכ' סמ"ק ואותן המריחים כשמברכין על הנטילה מנהג שטות הוא עכ"ל ט"ז. ומ"א כתב נ"ל דהדס אסו' להריח בו אפי' בשבת דהוקצה לכל שבעה וכ"מ סי' תרס"ה אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ"ש בהג"ה סי' תרנ"ח ס"ב דהא עכ"פ עתה לאו למצוה עביד. ועוד נ"ל דדוקא כשמריח בו בשעת נטילתו לצאת בו אז י"א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ"ע מברך מ"ד אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו עסי' רי"ו ס"ה עכ"ל ע"ש:

1 באר הגולה פתח ↗

מימרא דרבא סוכה ל"ז

1 ביאור הגר"א פתח ↗

א שנחלקו כו'. שי"א דמברך עליו כמש"ש בספ"ו דברכות מאן דמורח באתרוגא כו' וי"א שאינו מברך דעיקרו לאו לריח עבידא וכמש"ש בפ"ח וכ"כ תוס' בפ"ו שם:

2 באר היטב פתח ↗

שרי'. דהזמנה לאו מלת' היא ועסי' תרל"א תרל"ח ס"א:

2 באר הגולה פתח ↗

הגהות אשירי בפ"ד דביצה

2 ביאור הגר"א פתח ↗

ס"ב עבד כו'. ע"ל סימן תרל"ח ס"א בהג"ה:

« שולחן ערוך, אורח חיים תרנ״ב שולחן ערוך, אורח חיים תרנ״ד »