שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״ה

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״ד שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״ו »

1 טורי זהב פתח ↗

כתב הטור תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות כו' נראה כוונת רבינו שעשה ממצות סוכה פרט יותר משאר מצות וכן במ"ש אח"כ והסוכות שאומר הכתוב כו' דמשמע שיש בזה קשר למה שכתב קודם לזה הוא בדרך זה דאיתא פלוגתא בפ"ק דסוכה ר"ע ס"ל סוכות ממש קאמר קרא שהושיבם הקב"ה בשעת יציאת מצרים ור"א ס"ל ענני כבוד הקיפם ונראה דיש חילוק בפי' הפסוק ביניהם דלר"ע אין רבותא באותן הסוכות א"כ מה זכרון יהיה בדבר אלא ודאי הזכרון שאז יצאנו ממצרים ונמצא עיקר תכלית סוכ' שלנו לזכור י"מ אבל לר"א הוה הזכיר על נס אחר דהיינו הקפת ענני כבוד אלא שתלה הכתוב המצוה בי"מ כמו שאר מצות כגון מצות ציצית שיש בה י"מ וזה פשוט שאין גוף מצות ציצית להזכיר י"מ אלא שהכתוב ייחס המצו' אחר י"מ ורבינו רוצה לסתום כר"א כמו שפרש"י בחומש כר"א וכ' שם הרא"ם בפ' אמור שטעם רש"י דמשמע שהי' פועל אלהי באותן סוכות וז"ד רבינו כאן שכתב שתל' הכתוב מצות סוכה בי"מ וכן הרב' מצו' פי' שאין עיקר המצו' כדי להזכי' י"מ דאל"כ לא הל"ל תלה הכתוב אלא הל"ל צוה אותנו מצות סוכ' כדי להזכיר י"מ אלא ודאי המצו' בשביל נס אחר אלא שתלה מצוה זו בי"מ כמו בהרבה מצות שאין בהם אלא התליי' בי"מ לא שזה טעם המצו' וא"כ קשה מה ענין תלי' זו והשיב לפי שהוא דבר שראינו בעינינו כו' ויש כאן הרגש' גדול' אדונינו ב"ה ויראתו תהיה על פנינו לקיים המצוה וכמ"ש בפ' קדושים שכתוב הרבה פעמים אני ה' אלהיכם ופירש"י שרצונו ית' להראות המורא מי הוא הגוזר ופריך גבי סוכה לפי שאמרו בה מצוה קלה ע"כ אמר בל תהי קלה בעיניך שתדע מי הגוזר עליך שהוא בעל כח גדול ב"ה וכן איתא בר"פ א"נ במ"ש הכתוב י"מ בציצית וריבית ומשקול אני הוא שהבחנתי בין טיפה של בכור כו' וכ"ה כאן הזהיר הכתוב שלא יהיה מצו' סוכה קלה בעינינו וע"כ שייך שפיר אחר מ"ש רבינו אח"כ והסוכו' הה ענני כבוד כו' דהיינו כר"א שזכרנו וזהו מצוה בפ"ע לא בשביל זכר י"מ כר"ע ואמר אח"ז ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן כו' דלר"ע שאומר שעיקר המצו' לזכור י"מ לק"מ דזכיר' זו זמנה כל השנה ורצה הוא ית' שנזכיר זה ביחוד ב"פ בשנה א' בפסח בתחלת הקיץ וא' בתשרי תחילת החורף משא"כ לר"א דאמר לזכו' ענני כבוד שהית' לאבותינו אין זה זמן הענני כבוד ההם ע"כ תי' רבינו דבזה יראה לכל שמצות מלך ב"ה הוא כנ"ל נכון מאוד:

1 באר היטב פתח ↗

לתקן. היינו לבנותה כולה כן הוא במהרי"ל:

1 באר הגולה פתח ↗

טור

1 בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר י"כ דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה מהרי"ל:

1 מגן אברהם פתח ↗

ויכוין בישיבתה שציונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר לי"מ ב"ח: לתקן. היינו לבנותה כולה כ"ה במהרי"ל:

1 משנה ברורה פתח ↗

א כי בסוכות הושבתי וכו' הם ענני כבוד וכו' - ודוגמא לזה ציונו לעשות סוכות כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו ואע"פ שיצאנו ממצרים בחודש ניסן לא ציונו לעשות סוכות באותו זמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכות לצל ולא היתה ניכרת עשייתינו שהם במצות הש"י ולכן ציוה אותנו שנעשה בחודש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו לביתו ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה בזה מראה שהוא עושה לשם מצות הש"י טור. וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד פמ"ג:

« שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״ד שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״ו »