שולחן ערוך, אורח חיים ר״פ

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים רע״ט שולחן ערוך, אורח חיים רפ״א »

1 טורי זהב פתח ↗

לפיכך עונת ת"ח כו'. בטור כ' יהא זהיר לקיים עונתו ומביא עובדא מיהודא בריה דרב חייא נענש ע"ד שלא קיים פעם א' מחמת דמשכיה שמעתתיה:

1 משנה ברורה פתח ↗

א עונת וכו' - ויהיה זהיר לקיים עונתו מצוה לאכול שום בע"ש או בליל שבת וה"ה שאר דברים המרבים זרע עיין סי' תר"ח. כתב בס"ח סימן ש"ץ דשומים מבטלים תאוה רק שומים צלויים מרבים זרע. עוד כתב כל דברים מלוחים ממעטים וכן קטניות. ועדשים מבושלים כשאין מלוחים מרבים א"ר:

1 עטרת זקנים פתח ↗

לפיכך עונת ת"ח כו'. וצריך להזהר שקודם שיגיע הלילה חייב להראות חיבה יתירה ואהב' עם אשתו ואין צריך לומר שלא ירגיש שום קטטה בע"ש:

2 טורי זהב פתח ↗

מותר לבעול כו'. כ"ה מסקנת התלמוד והפוסקים אלא שבאגודה כתב בזה ובלבד שיכוין לבעול בהטיה וכ"כ בהג"א וכ' מו"ח ז"ל דליתא לדברים אלו על פי המסקנ' פ"ק דכתובות דדם מפקיד פקיד ומקלקל הוא אצל הפתח לא כמ"ש הרב ר' ישעיה הלוי ז"ל מירושלי' בכתב א' ונדפס וכתוב בו לחוש לדברי האגודה דלא משגיחין בזה אך מסיק כיון שנהגו בזמנינו דאין בועלין בתחלה בשבת ה"ל כדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור ואין להורות היתר לבטל המנהג ע"כ ואני אומר חלילה לעשות מנהג איסור בזה ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני עולם נהגו בעצמם היתר בזה ע"כ אין כאן חשש וחומרא כלל ואין ראיה ממה שנוהגים שלא לבעול בשבת הוא מפני הבושה דלא בזיזה עדיין עמו ואפי' במ"ש רוב פעמים שאין בועלים אלא ודאי שאין למדים ממנהג זה שום איסור והמחמיר הוא מן המתמיהין:

2 באר היטב פתח ↗

לבעול. כתב הב"ח דבמדינותינו נתפשט המנהג דאין בועלין ואין להורות היתר לבטל המנהג. אבל הט"ז כתב ואני אומר חלילה לעשות איסור בזה ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני עולם נהגו בעצמם היתר בזה ע"כ אין כאן חשש חומרא כלל ואין ראיה ממה שנוהגים שלא לבעול בשבת הוא מפני הבושה ואפי' במ"ש רוב פעמים שאין בועלים והמחמיר הוא מן המתמיהין ועיין בשכנה"ג ובע"ש:

2 ביאור הלכה פתח ↗

מותר וכו' - ולקנח אח"כ במפה דם בתולים עיין סימן ש"כ במגן אברהם אות כ"ד וכ"ה ובבגד אדום בודאי יש ליזהר פמ"ג:

1 תשמיש המטה בשבת. ובו ב סעיפים: תשמיש המטה מתענוגי שבת הוא לפיכך עונת תלמידי חכמים הבריאים מליל שבת לליל שבת:

2 מותר לבעול לכתחלה בתולה בשבת ואין בו משום חובל ולא משום צער לה:

1 באר היטב פתח ↗

מתענוגי שבת. ויהיה זהיר לקיים עונתו ומצוה לאכול שום וה"ה שאר דברים המרבים זרע רש"ל. וקודם הלילה חייב להראות אהבה וחבה עם אשתו:

1 באר הגולה פתח ↗

טור בשם הרמב"ם פרק ל' מהא דכתובות ס"ב

1 כף החיים פתח ↗

א סעיף א' תשמיש המטה מתענוגי שבת היא. ומצוה לאכול שום בע"ש או בלילי שבת. יש"ש ב"ק פ"ז וסמ"ג. וה"ה שאר דברים המרבים זרע עיין סס"י תר"ח. מ"א. ודוקא שומים מבושלים מרבים הזרע אבל חיים אדרבא מבטלים התאוה. ס"ח סי' ש"ץ. ועוד עי"ש שכתב דכל דברים מלוחים ממעטים וקטניות ועדשים כשאין מלוחים מרבים יעו"ש. ונראה ה"ד למי שיש לו אשה אבל אם הוא פנוי או שאין אשתו טהורה וכדומה אין לאכול מדברים המרבים זרע שלא יארע לו מקרה בלילה ח"ו. ועיין מחב"ר או א' שכתב על הרמב"ם שהשמיט תקנה הלזו של אכילת שום בליל שבת משום שאין מנהג המקומות והזמנים שוים ומיהו כתב דאיכא דוכתא עד האדינא דנהוג כתקנה זו יעו"ש:

2 יד אפרים פתח ↗

בט"ז ס"ק ב' מפני הבושה שהיא בזיזא עדיין עמו כצ"ל והוא מלשון הש"ס ביבמות ופסחים ונדה ופירושו שאין לבה גס בו ויש לה בושה ממנו:

2 משנה ברורה פתח ↗

ד משום חובל - דדם מיפקד פקיד דהיינו שדם בתולים אינו מובלע בכותלי בית הרחם אלא כנוס הוא שם כמופקד ומוצנע בתוך הכלי וזה פתחו שיצא הדם מתוכו. והנה י"א דבמקום שנתפשט המנהג להחמיר בזה אין להקל להם אבל הט"ז כתב חלילה לעשות איסור בזה ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני העולם נהגו בעצמם היתר בזה ע"כ אין חשש חומרא בזה כלל והמחמיר אינו אלא מן המתמיהין. ועיין לקמן סימן של"ט סקי"א במ"א דלכתחלה ראוי ליחדן אחר החופה יחוד גמור קודם השבת די"א דחופה שלנו לא מקרי חופה וא"כ כשיתיחדו אח"כ בשבת יהיה אח"כ כקונה קנין בשבת:

2 באר הגולה פתח ↗

שם מ"ז

« שולחן ערוך, אורח חיים רע״ט שולחן ערוך, אורח חיים רפ״א »