שולחן ערוך, אורח חיים ל״א

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים ל׳ שולחן ערוך, אורח חיים ל״ב »

1 טורי זהב פתח ↗

שהן עצמן אות. פי' מצד מצות שתלוים בם לא מצד איסור מלאכה שבהם ומ"ה גם בח"ה אין להניחם והי"א ס"ל דוק' מצד איסו' מלאכה הוא אות של י"ט ושבת ומ"ה בח"ה חייב:

1 באר היטב פתח ↗

אסור. היינו אם מניחן לשם מצוה ואז עובר משום בל תוסיף. מ"א ועיין ע"ת:

1 ביאור הלכה פתח ↗

אסור להניח - עיין במ"ב והנה מקור הדין עיין לקמן בסימן ש"ח ס"ד בט"ז ומ"א שם. והנה בדה"ח בהלכות מוקצה סתם להחמיר דאין לטלטלם כ"א לצורך גופם או מקומם וכן משמע בברכי יוסף בסימן זה אמנם בח"א משמע דכדי שלא יפלו וה"ה לכדי שלא יגנבו נמי מותר לטלטלם וכן משמע בהפמ"ג בסימן ש"ח בסק"ג במ"ז עי"ש וכל עצם הדין הזה מבואר בסי' ש"ח דתלוי אם אסור הנחת תפילין בשבת ויו"ט שלא לשם מצוה וא"כ לפי מה שנביא בסמוך דהגר"א הוא ג"כ מהמקילין בזה א"כ ממילא הוא ג"כ מהמקילין לענין טלטול וע"כ בודאי יש להקל בשעת הדחק וכמו שכתבתי בפנים:

2 טורי זהב פתח ↗

וכן נוהגים וכו'. נראה דמ"מ מי שמניחן בלא ברכה בח"ה שפיר עביד כיון דקי"ל בכל דוכתא ברכות אינן מעכבים והזוהר מפליג מאוד בעונש הנחתן בח"ה והרא"ש עצמו כתב במסקנתו והמברך לא הפסיד ש"מ שאין חיוב לברך והוא לא ראה ס' הזוהר וכ"פ בהג"מ פ"ד מתפילין בשם סמ"ק דיש להניחן בלא ברכ' כי אין עובר על בל תוסיף אלא במתכוין להוסיף כנ"ל: ונ"ל עוד דהמניחן בח"ה יש לחולצן קודם הלל ומכ"ש קודם קריאת התורה שהם באים בשביל המועד ומורים על עיקר האות משא"כ בר"ח שאין הטעם משום אות אלא משום קדושת כתר ע"כ החולצן חולץ קודם מוסף כמ"ש סי' כ"ה כנלע"ד נכון והמנהג שכתב רמ"א שאין מברכין בקול רם הוא תמו' דכלפי שמיא מי מחלקי' בין סתר לגלוי:

2 באר היטב פתח ↗

אסור. עיין בכסף משנה שכ' ונחלקו מפרשים בחה"מ יש מהם אומרים דבכלל י"ט הם ואין מניחין בהם תפילין וי"א שמניחין וכן נראה מדברי רבינו שכ' בפ"י משביתות יו"ט כותב אדם תפילין לעצמו וכו' ע"ש. וצ"ע שהוא ז"ל כ' להיפך שם בפ"י משביתות י"ט וז"ל אין לו מה יאכל נראה שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפילין בח"ה דבכלל י"ט הוא עכ"ל. הרי שכ' בדעת הרמב"ם שאין מניחין תפילין בח"ה הפך מ"ש כאן בהלכות תפילין וצ"ע יד אהרן. ועיין ע"ת:

2 באר הגולה פתח ↗

תשובת הרשב"א בשם תוס' והראב"ד ותשובת מהרי"ק ורשב"י במדר' הנעל' בשיר השירים וספר העיתים בשם גאון:

1 דין תפילין בשבת ויום טוב. ובו ב סעיפים: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם:

2 בחוה"מ ג"כ אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חוה"מ גם הם אות: הגה וי"א שחוה"מ חייב בתפילין ב"י בשם הרא"ש וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליה' אלא שאין מברכין עליה' בקול רם בב"ה כמו שאר ימות השנה:

1 מגן אברהם פתח ↗

בשבת וי"ט אסור. ואם הניחן בשבת לשם מצוה עובר משום בל תוסיף רשב"א סי' ס"א ע' בעירובין דף צ"ז:

1 משנה ברורה פתח ↗

א ויום טוב - ויו"ט שני נמי בכלל לדידן בני חו"ל:

1 באר הגולה פתח ↗

מנחות ל"ו ועירובין צ"ו

2 מגן אברהם פתח ↗

בח"ה ג"כ אסור. והמניחן בחול המועד אינו עובר משום בל תוסיף כיון שאינו מכוין להוסיף סמ"ק פי' שעושה משום ספקא שמא ח"ה חייב בתפילין ע"ש בעירובין ועסי' תרס"ח עמ"ש סי' כ"ט וססי' כ"ה:

2 משנה ברורה פתח ↗

ו גם הם אות - בפסח אכילת מצה ובסוכה ישיבת הסוכה והי"א ס"ל כיון שמותרין בעשיית מלאכה מן התורה ליכא אות:

2 עטרת זקנים פתח ↗

וי"א שח"ה חייב בתפילין רמז לדבר כי שם ה' נקרא עליך וקאי על שי"ן של תפילין ושי"ן הוא סכום של ימים שמניח תפילין בשנה שהרי כשתסי' נ"ב שבתות וי"ג ימים טובים מן שס"ה נשארו שי"ן ימים. א"כ ע"פ חשבון זה צריך להניח תפילין בחש"מ מהרש"ל וסמ"ג:

« שולחן ערוך, אורח חיים ל׳ שולחן ערוך, אורח חיים ל״ב »