שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ח

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ז שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ט »

1 משנה ברורה פתח ↗

א כך כל יחיד מתענה וכו' - שכיון שהתענית הוא מדרכי התשובה והכנעה כל יחיד ויחיד מחוייב לחפש בדרכיו בעת צרתו ולשוב אל ד' מגיד משנה וכתב הפמ"ג דמשמע מלשון זה דיש עליו חיוב להתענות וכן מצדד הב"ח ע"ש:

1 כף החיים פתח ↗

א סעיף א' כשם שהצבור מתענים וכו' זהו מלשון הרמב"ם פ"א מה' תענית וכתב כן מסברא כשם שהציבור מתענין ומתפללין על צרתן כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו כדי להכניע לבו ולחפש בדרכיו לשוב אל ה' וכמבואר במ"מ שם יעו"ש:

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

מ״ש המחבר כשם כו׳ הוא לשון הר״מ ז״ל פ״א תענית ה״ט ובהמ״מ משמע שמחויב מד״ס להתענות כמו ציבור יע״ש אלא שבזה חלוק יחיד מציבור דציבור אם התחילו אין מפסיקין כבסי׳ תקע״ב ויחיד התחיל אפ״ה אין מתענה בימים שאין מתענין וצ״ע קצת דהיחידים מפסיקים י״ל בקיבל כך לא בעת צרתו דחייב הוא יע״ש:

1 שכל יחיד יתענה ויתפלל על צרתו. ובו סעיף אחד: כשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו כיצד היה לו חולה או תועה במדבר או חבוש בבי' האסורי' יש לו להתענו' ולבקש רחמים בתעניתו ולא יתענה בשבת ובמועד וחנוכה ופורים וראש חודש:

« שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ז שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ט »