שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ד

1 שנותנין בתענית חומרי מקום שיצא ושהלך לשם. ובו ה סעיפים: ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין ודעתו לחזור צריך להתענות כל תעניות שקבלו עליהם:

2 ההולך ממקום שאין מתענים למקום שמתענים יתענה עמהם אפילו דעתו לחזור ומיהו כיון שלא קבלו עליו תענית אם יצא מן העיר חוץ לתחום מותר לאכול ואינו צריך להשלים: הגה ודוקא שבא לשם ביום התענית אבל אם בא לשם מבעוד יום צריך לקבל עליו התענית וצריך להשלימו טור:

3 שכח ואכל אל יתראה בפניהם כאלו אכל ואל ינהג עידונין בעצמו לומר הואיל ואכלתי מעט אוכל הרבה ואפי' שלא בפניהם אסור לנהוג עידונין בעצמו מרדכי פ"ק דתענית:

4 מצוה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון ואסור לשמש בו מטתו חוץ מליל טבילה ולחשוכי בנים פי' ולמנועי בנים מותר וע' לעיל סי' ר"מ סעי' י"ב:

5 כל הפורש מן הצבור אינו רואה בנחמתן וכל המצטער עמהם זוכה ורואה בנחמתן: