שולחן ערוך, אורח חיים רנ״ו

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים רנ״ה שולחן ערוך, אורח חיים רנ״ז »

1 יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

מג"א ריש הסימן. להניח בתוכו חתיכות מעור הנדי כו' עיין בסי' רנ"ו דעור הנדי הוא קנמון ואפשר דט"ס וצ"ל מור הינדי שהמור ההיא המוסק והרמב"ם כתב שהוא בא מחיה ידועה בארץ הודו ע"ש ולכן כתב המג"א מור הנדי ר"ל שבא מארץ הודו לאפוקי מור שע"י שורש אילנות עיין בהלכות כלי המקדש. ושוב מצאתי במח"ב שכ' כאן ט"ס ע"ש ועיין בסי' רי"ו הבאתי מתשובת חוות יאיר שכתב מתרגום שיר השירים על מור ואהלות אקסיל ואלהון כו' ואני מצאתי ברש"י דשבת דף קי"ד תלתא קפידי אהלא ופי' אלציון בלע"ז וע' בשבת דף צ':

1 באר היטב פתח ↗

לנהוג כן. וכן נוהגין לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעלי החניות שיסגרו כמו שעה קודם שבת כי ראיתי גדולה המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשך המו"מ עד הלילה ואשמם בראשיכם כתיב. וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אפי' הוא לילה ממש וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם חשוב וגדול שעדיין לא בא כי זכות הוא שלא יתחלל שבת על ידו וחכם עיניו בראשו מ"א. ומצאתי מי שלא תיקן מאכלו יש להמתין עם ברכו ואם הוא סמוך לבה"ש אל ימתינו. ס"ח סימן רס"ב ובמ"א סימן רס"ג ס"ק ל' ע"ש:

1 ביאור הלכה פתח ↗

והוא במקום התקיעות - עיין בפמ"ג מש"כ בשם הרמב"ם. והנה כיון שהוא במקום התקיעות ע"כ אפילו כשחל ע"ש ביו"ט ג"כ יש להכריז כמו מאז שהיו תוקעין בו כמשאחז"ל ועיין בפמ"ג שכתב דיו"ט ע"ש ראוי להקדים באמירת ברכו או קבלת שבת בעוד יום גדול כפי מה שכתב המגן אברהם בריש סימן תקכ"ז דסמוך לחשיכה אסור מן התורה לבשל מיו"ט לשבת דלא שייך הואיל. ובטשאלינ"ט שנותנין מבעוד יום לתוך התנור לצורך שבת יזהר ליתן מבעוד יום כ"כ שיהא ראוי לאכול עכ"פ כמאכל בן דרוסאי ע"ש:

1 ששה תקיעות שהיו תוקעין בע"ש. ובו סעיף אחד: כשהיו ישראל ביישובן היו תוקעין בע"ש ששה תקיעות כדי להבדיל את העם מן המלאכה: הגה ונהגו בקהלות הקדושות שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או שעה שמכריז ש"צ להכין עצמן לשבת והיא במקום התקיעות בימיהם וכן ראוי לנהוג בכל מקום:

1 מגן אברהם פתח ↗

סמוך לשבת. וב"ח כ' דחצי שעה סמוך למנחה מכריזין והיא במקום תקיעה ראשונה וברכו הוי במקום תקיעה ששית ע"כ ומ"מ צ"ע דתקיעה שניה היתה לבטל העם ממלאכה והיתה לכל הפחות בזמן מנחה קטנה שהיא שתי שעות ומחצה קודם הלילה כמ"ש סי' רנ"א וכן ראוי לנהוג לשלח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעל החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת כי ראיתי גודל המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה ממש ואשמם בראשיכם כתיב וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אף על פי שהיא לילה ממש עושין כל הצריך להם וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא אם היא סמוך לחשיכ' כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו והחכם עיניו בראשו:

1 משנה ברורה פתח ↗

א סמוך לשבת כחצי שעה - היינו חצי שעה קודם שנתכסה השמש מאתנו וזהו הכרזת הש"ץ על כל בני העיר שיראו להכין עצמם לשבת ולבעלי מלאכות ראוי לשלוח איש לבטל אותן ממלאכתן מקודם דהיינו שתי שעות ומחצה קודם צאת הכוכבים שהוא זמן מנחה קטנה וכנ"ל בסימן רנ"א מ"א וזהו לערך שעה ורביע קודם שנתכסה השמש. עוד כתב המ"א דראוי לבעלי החנויות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת כי גדולה המכשלה שלפעמים בא שר אחד ונמשך המו"מ עד שחשיכה ממש ומלבד זה כפי הרגיל שהנשים כשבאות מהחנויות רוחצות ולובשות בגדי שבת קודם הדלקת הנרות ואם יתאחרו מלצאת יבואו ח"ו לספק חילול שבת ובפרט בימים הקצרים ע"כ מהנכון מאד שיקדימו לצאת. ואודות קבלת שבת ג"כ יש קלקול שרוב העם יש להם היתר בטעות שכל עוד שלא אמרו ברכו או קבלת שבת כפי הנהוג בימינו עושין כל הצריך להם לשבת אע"פ שהוא לילה ממש וע"כ יש להקדים לקבל שבת ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא אם הגיע זמן של קבלת שבת כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו:

1 באר הגולה פתח ↗

שבת ל"ה:

« שולחן ערוך, אורח חיים רנ״ה שולחן ערוך, אורח חיים רנ״ז »