שולחן ערוך, אורח חיים תר״ט

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים תר״ח שולחן ערוך, אורח חיים תר״י »

1 יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

במג"א ס"ק ה' דחנוכת הבית בא"י הוי מצוה אבל לא בח"ל כו' ע' בתשב"ץ קטן סי' ק"ע בה' חנוכה שכ' ואומר מהר"ם ז"ל דוקא להלל ולהודות אבל לא למשתה ושמחה וכ"ש לחנוכת הבית שהוא רשות עכ"ל ומשמע אפי' בא"י וע' לקמן סי' תר"ט ומ"ש בשם היש"ש ע"ש שכ' וז"ל אבל סעודות חינוך הבית בודאי היא דרך ריעות בפרט בעו"ה וכן מצאתי שפסק מהר"ם ומ"מ נראה מי שהוא ירא אלקים ורוצה לחנך ביתו בתורה כו' ע"ש ולענ"ד מהר"ם לטעמי' דס"ל דסעודת מצוה כמו התם שהם ימי חנוכת המזבח אמנם מהרש"ל שם פוסק דסעודת חנוכה הוי סעודת מצוה דקבעו יו"ט משום חנוכת המזבח ע"ש ועי' לעיל סי' תמ"ד דסעוד' סבלונות בלילה שקודם החופה אז אפי' הסעודה שעושין זמן רב קודם החתונה כששולחין סבלונות ונקרא סעודת קנין הוה סעודת מצוה וע' לעיל סי' תקנ"ח ולקמן סי' תר"מ לענין סעודה שבלילה שלפני המילה ע"ש וגם אפשר לחלק דאף דנימא דסעודת חנוכה אינה סעודת מצוה כדעת מהר"ם מ"מ היינו משום דאין זה רק זכרון למה שהיה בזמן קדום ומכ"ש שעתה חרב בעו"ה ואף שקבעו לעשות כל שנה ימי חנוכה לזכרון לא נקבעו כ"א להודות ולהלל משא"כ מי שמחנך ביתו עתה ועושה משתה בשמחת לבו כי ה' גמל עליו וזכה לבנות לו בית אפשר דהוי סעודת מצוה אך מהר"ם כ' וכ"ש לחנוך בית ונראה דלכך הכריע מהרש"ל דמ"מ מי שהוא ירא ה' ורוצה לחנך ביתו בתורה כו' ואע"ג דמהר"ם למד ק"ו מחנוכה ואין לך חינוך מצוה גדול מזה מ"מ אין זה דומה להתם דהוי לזכרון על העבר משא"כ בזה שעתה לבו לשמים וסימנא מלתא שמחנך ביתו בתורה ומכ"ש לפי מה דס"ל למהרש"ל דסעודת חנוכה הוא סעודת מצוה ובבנין שלמה עשה משתה שבעת ימים ולא התענו ביו"כ כדאיתא במ"ק ואף שאין לדמות לחינוך בהמ"ק מ"מ יש קצת סיוע לומר דסעודת חינוך בית לשם מצוה הוי סעודת מצוה קצת לענין שיוכל ללות תענית שאינו קבוע ואי' בירושלמי דסוטה פ' משוח מלחמה יכול הבונה בית בח"ל יהא חוזר ת"ל ולא חנכו את שמצו' לחנכו יצא זה שאינו מצוה לחנכו וכ' בקרבן העדה שם מהכא שמעינן דסעודת חינוך בית לאו מצוה היא והנודר שלא לאכול מסעודה שאינו של מצוה אסור לאכול מיהו בבבלי בפירקן דורש ולא חנכו למעוטי גזלן אך ברמב"ם כ' תרווייהו כו' ע"ש ואפשר דדוקא בזמן שהיו ישראל שרוים אז אין מצוה בח"ל שהרי אמרו כל הדר בח"ל דומה כו' משא"כ בזה הזמן דר"י אמר כל העול' מבבל כו' ודעת כמה פוסקים דעכ"פ אין מצוה לעלות לא"י שפיר י"ל כמ"ש ואם מי שעושה הסעודה לשמוח שזכה מאת ה' לבית וחינוכו לש"ש הוי קצת סעודת מצוה ומ"מ לענין נדר נראה דאין להקל:

1 באר היטב פתח ↗

שאין. שמכין ביה"כ לחול ועיין רדב"ז סימן ל"א:

1 באר הגולה פתח ↗

טור

1 הטמנת חמין בערב יום כפור. ובו סעיף אחד: מותר להטמין חמין מערב יום הכפורים למוצאי יום הכפורים: הגה וי"א שאין להטמין ביום הכפורים עיין בטור וכן המנהג במדינות אלו מהרי"ל:

1 מגן אברהם פתח ↗

שאין להטמין. שמכין ביה"כ לחול ב"ז וטור:

1 משנה ברורה פתח ↗

א מותר וכו' - שמחול לחול הוא מכין:

1 עטרת זקנים פתח ↗

וי"א שאין להטמין חמין בי"ה משום שאותה הטמנה היה צורך חול אבל קודם חצות אין שום איסור לגמרי ומנהגנו שלא להטמין כלל ואפשר כדי שיה' נפשו עגומה עליו כן משמע מפרש"י פרק אלו קשרים גבי היתר קניבת ירק משום עגמת נפש ע"ש:

« שולחן ערוך, אורח חיים תר״ח שולחן ערוך, אורח חיים תר״י »