שולחן ערוך, אורח חיים ת״ע

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים תס״ט שולחן ערוך, אורח חיים תע״א »

1 באר היטב פתח ↗

מאם. כיון דהוי עכ"פ בכור או לנחלה או לפטר רחם לפדיון ומה"ט כ' המ"א דהבא אחר נפלים צריך להתענות דהוי בכור לנחלה. ולפ"ז צ"ע ביוצא דופן והבא אחריו דלא הוי בכור הן לנחלה והן לפדיון אם צריך להתענות ע' ח"י. וכתב בתשובת מהרי"ל סי' י"ד דבכורים כהנים ולוים צריכין להתענות בער"פ אף שהוא רק בכור מאם דנמצא דאינו בכור לנחלה ולא לפדיון אפ"ה צריך להתענות. וע' בתשו' שבות יעקב חלק ב' סימן ט"ז שכת' דהבן הנולד אחר נפל בן ט' חי שמת תוך שלשים שאין צריך להתענות ע"ש. גדול הבית א"צ להתענות אע"פ שגם בהם היתה המכה לא מחמרינן כולי האי טור ומהרי"ל. כ' בשכנה"ג אם יש עשרה בכורים ומתפללים יחד כשמחזיר הש"ץ התפלה יאמר הש"ץ ענינו בש"ת ע"ש וכ"כ הפר"ח שיאמר ענינו בש"ת ע"ש ומ"א כ' דאין נכון לעשות כן דהוי כת"צ:

1 באר הגולה פתח ↗

טור בשם מס' סופרים כרק אחרון

1 חק יעקב פתח ↗

מתענין בע"פ ואם יש עשרה בכורים ומתפללין יחד כשמחזיר הש"ץ התפלה מתפלל הש"ץ ענינו בש"ת וכ"פ בשכ"ג וגיסי הרב בסא"ז ומהגהות מנהגים בשם ב"י אין הכרע כלל ע"ש:

2 יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

במג"א ס"ק ו א"א וידוי במנחה כו'. לשון אבודרהם ואם חל י' טבת ביום ו' מתפללים שחרית כשאר הצומות וכן במנחה אבל אין אומרים וודוי ונפילת אפים לפי שהוא ע"ש עכ"ל משמע מזה דאומר הש"ץ ענינו בין גואל לרופא וכן משמע בסי' ת"ע במג"א דע"כ לא פליג אכנה"ג אלא משום דעכ"פ אין ת"צ וגדולה מזה דעת השכנה"ג סימן ר"ח דאם יש י' המתענין ת"ח בשבת אומרים ענינו ואף דבעה"ת הביאו המג"א שם כ' דלא נכון לעשות כן היינו משום דאין ת"צ וגם שהוא ביום השבת עצמו משא"כ כאן וצ"ל דאע"ג דמסיים העונה בעת צרה ושבת לאו זמן צרה כדאיתא בסימן קי"א ולפ"ז יש קצת לחלק בין ההית דסי' קי"א ובין ההוא דסימן ת"ע דמשמע דבע"פ שפיר היה אומרים אי הוי ת"צ משום דבי"ט שפיר שייך הסיום העונה בעת צרה כדאיתא במג"א שם בשם הד"מ לפי שביום אחר הוא יום צרה או כ"ש בהג"ה שם לפי שהם ימי דין ע"ש מ"מ מאבודרהם משמע שפיר דאומרים ענינו אף בע"ש משום דשפיר אמרינן העונה בעת צרה על יום זה שהוא ת"צ ועדיין לא נכנס שבת ומ"ש המג"א ראי' לענין קריאה במנחה מהמשנה פ"ד דתענית עיין בשבולי הלקט כ' ראיה זו בשם מ"ו אביגדור וכת' שהיא ראיה נכונה:

2 באר היטב פתח ↗

ביום ה'. ואם חל ער"פ בערב שבת מתענין בערב שבת. וכ' מהרי"ל בתשובה סי' קע"ג דתענית בכורים צריך להשלים דהוי ת"צ וע"ל ס"ס רמ"ט מש"ש ואם קשה להם התענית ביום ה' כיון שאין רשאי לסעוד טרם בדיקת חמץ ויש בכורים שצריכים לבדוק הרבה חדרים ובש"ג מצוה היא כדי שיבדוק יפה יטעום טעימה בעלמא או יצוה לאחר לבדוק מהרי"ל וכ' מהר"ש הלוי חא"ח סי' ג' בכורים יכולין לאכול על סעודת ברית מילה והמחמיר תע"ב עכ"ל. וכ' המ"א ובמדינתינו נהגו להחמיר. ובתשובת חוט השני סימן כ"ה כ' דבעל ברית וסנדק ואבי הבן מותרים לאכול על המיל' ויפרעו תענית אחר כמו בעשרת ימי תשובה או המתענים בה"ב או יתיר נדר. ופר"ח כ' דהמיקל בבכורים אף בלא התרה בסעודת מצוה לא הפסיד ע"ש. וא"ז כ' כשמתענה בשביל בנו מותר לאכול על המילה אף אותו שאינו בעל ברית ע"ש וע' ח"י:

2 באר הגולה פתח ↗

תה"ד וכ"כ הרוקח והאגור בשם מהר"י מולין

3 מגן אברהם פתח ↗

האיסטניס. פי' שאם אוכל ביום אינו תאב לאכול בלילה:

3 באר הגולה פתח ↗

מהא דרב ששת פסחים ק"א

3 ביאור הגר"א פתח ↗

ס"ג האסטניס כפי' האחרון של תוס' שם קח א' ד"ה רב ששת וכ"ה בירושלמי שם אסטניס הוה כו' וכן בפ' בתרא דמ"ס:

1 שהבכורות מתענין בערב פסח. ובו ג סעיפים: הבכורות מתענין בערב פסח בין בכור מאב בין בכור מאם ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה: ואין המנהג כן מהרי"ל:

2 אם חל ערב פסח בשבת יש אומרי' שמתעני' הבכורו' ביום ה' ויש אומרים שאינם מתענים כלל: הגה אבל יש לנהוג כסברא הראשונה ונוהגין כשהאב בכור האם מתענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן ואם אין האב בכור הוא מתענה בעד בנו עד שיגדיל:

3 האיסטניס מתענה בערב פסח כדי שיאכל מצה לתיאבון:

1 משנה ברורה פתח ↗

א הבכורות מתענין - זכר לנס שניצולו ממכת בכורות:

1 עטרת זקנים פתח ↗

הבכורות מתענין. בבית שאין בכור אין צריך הגדול להתענות. מהרי"ל ונקב' בכור' מתענה ג"כ ויש נוהגים לפדות הבכורים בע"פ כמו שפדאן השם יתברך במצרים ד"מ בשם הכל בו כשאב בכור ובנו ג"כ בכור האם א"צ להתענות מהרי"ל בשם מהרש"ל שכ' דתענית אב עולה ג"כ בשביל בנו הקטן:

1 שערי תשובה פתח ↗

מאם. עבה"ט וכתב בש"י ח"א סי' י"ז מי שנולד לו בן בכור בליל י"ד אם נולד קודם חצות לילה חייב האב להתענות עבורו אבל אחר חצות לילה אינו מתענה כיון שהתענות הוא זכר להצלת בכורי ישראל ועל אלו שנולדו אחר חצות לא היתה הגזרה אף בבכורי מצרים והביא ראיה מריש אבל רבתי ויהי בחצי הלילה כו' וכתיב ביום הכותי כו' אמר ר"י אע"פ שהוכו בחצי הלילה נפשם היה מפרפרת בהם עד הבוקר ואם איתא לישני דביום הכותו היינו אותם שנולדו מחצי הלילה ואילך אע"כ דעל אלו לא היה הגזרה כלל ושנה ראשונה יהיה נקי כי בלא"ה אין להחמיר במנהג זה כמ"ש בח"י ע"ש: ובבר"י פקפק בזה לפי סברתו דעל בכור בן יומו אביו יתענה בע"פ א"כ מה בכך שנולד אחר חצות של ליל ע"פ כיון דמכת בכורים היה בליל פסח אם כן גם על שכיוצא בזה שנולד אחר חצות ליל י"ד היה הגזרה אלא שמקדימין התענית דא"א ביו"ט כו' אך בקרבן נתנאל בלא"ה חולק על השבו"י בזה וס"ל דכל שהבכור אינו עדיין בן ל' אין להתענות בשבילו כיון שלא יצא מכלל ספק נפל, וכי ס"ד שיהיה יותר חיוב על האב מלפדות בנו הבכור כו' וחומרא דאתי לידי קולא הוא שמתענה בניסן בעיו"ט ללא צורך עכ"ל. ובברכי יוסף כתב להליץ בעד השבו"י דשאני פדיון בכור דהכי אמר רחמנא כו' ואין לחוש משום ניסן ועיו"ט דהכי נהוג משום פרסומא ניסא ע"ש ונראה דודאי אין ראיה מבכור כמ"ש הברכי יוסף משא"כ בזה דרוב וולדות אין נפלים ולכן יש לו להתענות שהתענית יגן בעדו והוא זכר להצלת ככורי ישראל כמש"ל: ומ"ש בשבו"י ח"ב כ"כ ג"כ בדגול מרבבה וע' בשב יעקב בהפיל' תוך ג' חדשים וניכר צורת הוולד הבא אחריו בכור לנחלה וחייב להתענות בע"פ כמ"ש המג"א ע"ש:

2 מגן אברהם פתח ↗

נ"ל דהבא אחר הנפלים צריך להתענות דה"ל בכור לנחלה, כ' בכ"ג מה"ב אם יש י' בכורים מתענים או' הש"ץ ענינו בש"ת ול"נ דאין נכון לעשות כן דהוי כת"צ עולת שבת סי' ר"ך: כתב ע"ש בשם מהר"ש הלוי דיכולין הבכורים לאכול על סעודת מילה והמחמיר תע"ב עכ"ל ובמדינתנו נהגו להחמיר: ביום ה'. דבע"ש אין מתענין וכמ"ש סי' תי"ז ואם קשה להם התענית יכולין לטעום קודם שיבדקו או יצוו לאחר לבדוק מט"מ מהרי"ל עמ"ש סי' תל"א:

2 משנה ברורה פתח ↗

ה ערב פסח בשבת - ואם חל בע"ש יתענו באותו יום:

2 חק יעקב פתח ↗

יש לנהוג כסברא ראשונה. ואם חל ע"פ בע"ש מתענין בע"ש: וכתב מהרי"ל בתשובה סי' קע"ג דתענית בכורים צריך להשלים דהוי ת"צ ע"ל סי' רמ"ט. ואם קשה להם התענית ביום ה' כיון שאין רשאי לסעוד טרם בדיקת חמץ ויש בכורים שצריכים לבדוק הרבה חדרים יטעום טעימ' בעלמא או יצוה לאחד לבדוק עכ"ל מהרי"ל וע"ש שכת' גם כן בשם הר"ר יחיאל הא דמיני תרגימא שהובא בב"י סי' זה ודלא כהר"ש הלוי חלק א"ח שהשיג על הב"י בזה ועבכ"ג בהגהות ב"י וכת' מהר"ש הלוי חלק א"ח סי' ג' בכורים יכולים לאכול על סעודת ברית מילה והמחמיר תבא ע"ב ובתשובת חוט השני סי' כ"ה כת' דבעל ברית מילה ומוהלים וסנדקים ואבי הבן מותרין לאכול על המילה ויפרעו תענית אחר כמו בי' ימי תשובה או המתענים בה"ב וע"ל סי' תקס"א סעיף ב' בהג"ה ובמ"א שם או יתיר נדר וגיסי הרב בסא"ז כת' כשמתענין בשביל בנו מותר לאכול על המילה אף אותן שאינן בעלי ברית עכ"ל ונלע"ד דכשהתענית נדחה כגון שחל ע"פ בשבת שמתענים ביום ה' אפשר להתענות ולא ישלים מק"ו מתשעה באב שנדחה כמבואר לקמן סי' תקנ"ט ס"ט גם אפשר להתענות תענית בע"ש ובתשו' ר"ש הלוי שם פסק בפשיטות דכה"ג לא יתענה. ובמדינות אלו שהמנהג לאכול הסעודה דברית מילה בלילה אין להקל כלל בתענית וכמ"ש המ"א לקמן סי' תקצ"ט סוף ס"ק י"א ועיין ברוקח סי' קי"ג:

3 משנה ברורה פתח ↗

יא האיסטניס - פי' איש מפונק שאם יאכל ביום אינו תאב לאכול בלילה. ונראה דאם חל ערב פסח בשבת אין כדאי לדחות לגמרי סעודת שבת בשביל זה רק שיזהר לאכול מעט לצאת ידי סעודת מצוה לבד:

3 כף החיים פתח ↗

לג סעיף ג' האסטניס מתענה וכו' דהכי איתא בגמ' פסחים ק"ח ע"א רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא משום דאסטניס הוה ואי הוה אכיל ביממא לא הוה מצי אכיל בליליא. טור. וכתבו שם התו' רב ששת הוה יתיב בתעניתא לאו דוקא אלא שומר עצמו מלאכול. א"נ היה מקבל עליו ממש תענית כדי שיהא נזכר ונזהר מלאכול והב"ד ב"י. שו"ג או' ו' וכתב שם השו"ג דתפסו עיקר לישנא בתרא.

3 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

האיסטניס עמ״א עפר״ח הביא ירושלמי ערבי פםחים רבי לא אכל מצה משום דר׳ לוי כבא על ארוסתו וחמץ דהוי בכור כו׳ ועיינתי בירושלמי לא חמץ כבן בתירא דמכשיר פסח כל היום זבחים פ״ק ועמ״מ פ״ו מחו״מ הי״ב יש מי שאומר לאחר זמן איסור ופריך ולית הלכה כן ורבי לא הוי תלמידיה דלנהוג לחומרא ומשמע תלמיד ראוי להחמיר כרבי אע״פ שאין הלכה כן ומשני אלא בגין דהוי בכור והדר ביה מכולה ולזה נאמר דלא הדר ממה דלא אכל מצה כי י״ל דהבכורים אפשר דא״צ להשלים התענית ולא אכל מצה סמוך ללילה משום דר׳ לוי דוקא וחמץ משום בכור. וניחא ליש מי שאומר דוקא לאחר זמן איסור ועסי׳ תע״א ומיהו קשה למה דס״ד שם תחלה בירושלמי וער״ן על משנה פסחים מ״ט א׳ י״ד שחל בשבת. כשחל פסח בשבת יתענו הבכורים בע״ש דלא נדחה וכן ער״ח כה״ג ועא״ר ה׳ מירושלמי ובתה״ד סי׳ קכ״ו. איסטניס שצם בע״פ וע״ש בשבת והבכורים מתענים בה׳ ויהיה קשה התענית ב׳ ימים רצופים עסי׳ רמ״ט במ״א זיין דר׳ אבין ציים כל ע״ש דהוי איסטניס א״כ לא יתענה ביום ה׳ רק ביום ו׳ וצ״ע דאפשר איסטניס בימי ניסן אין מתענה בע״ש ויתענה רק ביום ה׳ אבל אם קבל בפירוש שיתענה ע״ש אף בניסן פשיטא דאין צריך להתענות ביום ה׳: סעודת ברית מילה ופדיון הבן בע״ש עסי׳ רמ״ט שם ובע״פ אם לא עשה קודם שעה עשירית אסור אח״כ אלא יעשה בלילה ע׳ סימן תע״א במ״א ב׳ ותקמ״ו ואי״ה שם יבואר:

« שולחן ערוך, אורח חיים תס״ט שולחן ערוך, אורח חיים תע״א »