שולחן ערוך, אורח חיים תר״כ

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« שולחן ערוך, אורח חיים תרי״ט שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״א »

1 באר היטב פתח ↗

לקצר. וכתב בהגמ"נ שאם הוא סוף שש ידלגו א"מ עיין מ"א ומחוייב כל יחיד לומר לפחות י' וידוים ד' בד' תפלות וד' בחזרת הש"ץ וב' פעמים האחד במנחה ואחד במעריב כנגד י"פ שהיה מזכיר הכ"ג את השם:

1 באר הגולה פתח ↗

טור והג"מ

1 שערי תשובה פתח ↗

טוב לקצר כו'. וכת' בשו"ת הר הכרמל סי' כ"ז במעשה שאירע ביה"כ בעת חזרת התפלה בקול רם אצל פיוט לאל עורך דין נפלה דליקה בעיר ר"ל וברחו כולם מבה"כ וגם הש"ץ עקר ממקומו והלך לביתו גם הפסיק בדברים ושאר עניני ההפסק הזה מיקרי אונס מאחר דלא נשארו עשרה דצייתי להש"ץ וכיון ששהה כדי לגמו' כל התפלה חוזר לראש ושהה לגמו' את כולה מקרי שיעו' התפלה בלא הפיוטים וכאן שהוא בשלשה ברכות הראשונות אפי' לא שהה רק שהיה מועטת נמי חוז' לראש כיון דג"ר ברכה א' הוא נחשבת וחוז' לתחלתה ה"נ לפי מש"ל דהוי אונס מחמת הבהלה והטירד' צריך לחזו' לראש לענ"ד בהפסק בג"ר כ"ע מודים דאף בהפסק שלא מחמת אונס ודוקא במקום דבעי' שהה כדי לגמו' את כולה שיהא צריך לחזו' לראש בזה מחלקים הפוסקים בין מחמת אונס ע"ש משא"כ בג"ר דאפי' לא שהה כו' פוסק וכן בשהה באמצע הענין לחזו' לראש ברכה לבד אין חילוק בין הפסק מחמת אונס או לא מיהו הפייט שכבר אמרו א"צ לחזו' ולומ' כשחוזר הג"ר אבל זכרנו ומי כמוך מאחר שהם ממטבע הברכה צריך לאומרם שנית ואף על גב דאם שכח א"צ לחזו' הכא שאני ע"ש:

1 מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית. ובו סעיף אחד: טוב לקצר בפיוטים ובסליחו' שחרי' כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות:

1 משנה ברורה פתח ↗

א טוב לקצר - ואם הוא סוף שש ידלגו אבינו מלכנו כ"א יאחרו עד שעה ז' כבר הגיע זמן המנחה:

1 עטרת זקנים פתח ↗

טוב לקצר ואומרים בי"ה מזמור שיר ליום השבת אך שמתחילין טוב להודות לה' מהרי"ל ומיהו נהגו לומר אפילו מזמור שיר ליום השבת משום די"ט נמי אקרי שבת וכן נוהגים ויש מקומות שעולים לדוכן בראש השנה ויום כפור אף בשחרית ולפעמים אין אומרים א"מ בשחרית י"כ כדי להקדים תפלת מוסף מהר"ל קודם יומן של מנחה גדולה ומכל מקום אף אם הגיע זמן של מנחה גדולה אפילו הכי מקדימים מוסף קודם מנחה ב"ח סי' רפ"ו והרא"ש כשהיה רואה שהיו מתאחרין היה מתפלל מוסף יחידי כדי להתפלל בזמנה:

1 כף החיים פתח ↗

א סעיף א' טוב לקצר בפיוטים וכו' שחרית משכימין לבהכ"נ ומסדרין את הברכות ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק"ש בעונתה וכתב רב עמרם ועומד ש"צ לפני התיבה ואומר נשמת ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת הרשות בידם וכן נוהגין באשכנז אבל יותר נכון מנהג טוליטילה שאין מוסיפין בהן. טור. וכבר כתבנו לעיל סי' נ"א או' ן' שכן מנהג בית אל יכב"ץ ההולכין ע"פ דברי האר"י ז"ל שאין מוסיפין יעו"ש. ועוד עיין בשו"ג מה שכתב בענין זה:

« שולחן ערוך, אורח חיים תרי״ט שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״א »