שד"ל על שמות ה׳:ז׳

7 תבן: הוא הארוך הנקצר עם השבלים paglia, וקש הוא הקצר שמניחים בשדה למאכל בהמות Stoppia; וכן דעת ר"י בתוספות, שבת ל"ו עמוד ב', ובתבן מעמידים ומחזיקים הלבנים, והנה תחלה היה פרעה נותן לישראל התבן משלו ללבון הלבנים, ועכשו הכריחם לשוט אנה ואנה בשדות ללקט הקש הקצר, וא"ס כי רבים מן המצרים לא היו מניחים אותם לקושש את הקש, והנה היו ישראל בצרה גדולה, ואולי גם לכך נתכוונן פרעה, שיתקוטטו המצרים עמהם ויהרגו אותם. ופעל קושש קרוב לפעל קצץ וכן מקושש עצים, ונקרא קש הנשאר אחר הקציצה והקצירה.

8 וקששו להם תבן: מה שיעמד להם במקום תבן, כמפורש למטה לקושש קש לתבן.