1למסעיהם: בנסיעות שונות, כי לא באו במסע הראשון ממדבר סין לרפידים, כי אם משם לדפקה, ואח"כ לאלוש, ומאלוש לרפידים ראב"ע ורמבמ"ן וכן כל למסעיהם, והוא ע"ד למינו למינהו ע' ברא' א' י"א.2לשתות העם: שישתה העם, כמון כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו תהלים ק"ד ס', שתתן אכלם, ורבים כן.3מה תריבון עמדי: כי אינני אלא שליח האל.4מה תנסון את ה': עדיין לא היו צריכים למים כי היו עמהם מים שהביאו עמהם מאלוש, אבל מיד שבו לרפידים ולא מצאו מים התחילו לריב, כי לא בטחו בה' שישגיח עליהם וימציא להם צרכם רמב"ן ודון יצחק; והנה היתה שאלתם כנסיון, לראות אם יוכל לתת שאלתם בעת שיעלה בדעתם.5עוד מעט וסקלוני: עוד מעט מההכרח שיבוא אליהם יסקלוני דון יצחק, אם עוד מעט תאריך הצרה יסקלוני רנה"ו חכמת שלמה דף נ', ולא כפי' רש"י ולא כפי' רמבמ"ן.6עבור לפני העם: ואל תירא שיסקלוך.7וקח אתך מזקני ישראל: לעדות שיראו שעל ידך המים יוצאים מן הצור, ולא יאמרו מעינות היו שם מימי קדם רש"י.8הנני עומד לפניך שם: תראה שם כבודי, ועי"כ תדע איזה הוא הצור שיש לך להכות, דוגמת על אחד ההרים אשר אומר אליך אח"ם.9ויבא עמלק: בן אליפז בן עשו, וארצו בַּעֲרָב בין ארץ מצרים ובין ארץ כנען.10יהושע: היה בן בנו של אלישמע בן עמיהוד נשיא לבני אפרים ד"ה א' ז' נ"ז ראב"ע; ונראה כי רצה האל שיראו ישראל כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה'; ואם היו משה ואהרן יוצאים למלחמה היה אפשר לומר כי בתחבולות עשו מלחמה ונצחו.11מחר: בעת המלחמה אני נצב רש"י.12אנכי נצב על ראש הגבעה וגו': להביא עליכם תשועת ה' דרך נס, כי כן היה משה עושה האותות והמופתים בנטיית ידו במטהו; ולהיות זו המלחמה הראשונה, וישראל לא היו מלומדי מלחמה היה מן הצורך לחזק את לבם לבטוח בה', ועל כן היה מן הצורך שתהיה תשועתם דרך נס תלמידי מהר"ם עהרענרייך. ואמנם עלה לראש הגבעה, כדי שיהיה רואה משם את המלחמה, כי כן כל הרמת יד במטה היתה לנכח הדבר אשר בו יהיה הנס, ואמנם שיהיה המכוון להתפלל, זה אינו, כי פרשת כפים לחוד, והרמת יד במטה לחוד, ואם כדעת רשב"ם שהיה הענין על דרך שנושאין נס במערכות המלחמה, א"כ היה להם לשום מטה משה על נס גבוה ולהוליכו לפני העם. ונ"ל כי לכך לא יצא משה לפני העם כדי שלא יהיה מקום לתלות תשועתם בדרך טבע ע"ד שפירש רשב"ם, אך יהיה הכל מעשה נסים כשאר הנפלאות שעשה משה.13ויעש יהושע: בחר לו אנשים.14וחור: רז"ל אמרו בנה של מרים, ויוסף פלאויוס כתב בעלה של מרים.15והיה כאשר ירים משה וגו': כי כביכול הכל היה תלוי בהרמת היד במטה, כלומר שהיתה התשועה מאת ה' ודרך נס כשאר האותות והמופתים שעשה משה. וכשראו כי נצחון המלחמה תלוי בהרמת יד משה, תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, והוא ע"ד שמקריבים קרבנות ועושים עבודות כדי לפייס את האל ולמשוך עלינו השגחתו לטובה; ואם עכ"פ לא היה חפץ ה' בתשועת ישראל לא יבצר ממנו לעשות שאף אהרן וחור לא יעצרו כח לתמוך בידיו.16כבדים: ל' זכר על הידים שלא כמנהג, וכמהו ביחזקאל ב' ט'.17ויקחו אבן וגו' וישב עליה: תלמידי מוהר"ר יוסף שבתי באזיבי אומר לא שהיו רגליו עיפות ויגיעות מרוב בעמידה, אלא כדי שיסמכו היטב ובלא יגיעה בשתי ידיו, ואם לא היה משה יושב גם ידי אהרן וחור תכבדנה, ובהפך בהיות משה יושב והם עומדים נקל היה להם לתמוך בידיו, וזה דבר שהנסיון יורהו; ופואה וכהן וחזק מכחישים, ואומרים שבהיותו יושב והם עומדים יכבד עליהם יותר לתמוך בידו. והנכון כי כמו שהיו ידיו כבדים היתה גם העמידה כבדה עליו, לפיכך הושיבוהו וגם תמכו בידיו.18תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד: בתחלה היה אוחז במטה ביד אחד ואחר שנתיגע אחז אותו בשתי ידיו; ולדעת תלמידי מוהר"ר יצחק פארדו לעולם המטה בידו א', אלא שהיה מעבירו מן הימין אל השמאל, וכשהיה בימינו היה אהרן תומך בו, וכשהיה בשמאלו היה תומך בו חור.19אמונה: כתב ראב"ע דבר עומד וקיים, והוא שם דבר, ורמבמ"ן העתיק דבריו, ואח"כ הוסיף וענינו כמו באמונה; ושני הפירושים סותרים זה את זה, שאם אמונה ענינו דבר עומד וקיים אין צורך לבי"ת באמונה, והנכון שהוא תאר הפעל, וענינו כמו באמונה, וכן ידעתי ה' כי צדק משפטיך ואמונה עניתני תהלים קי"ט ע"ה ענינו צדק משפטיך, ובאמונה ובצדק היה מה שענית ויסרת אותי, ולפירוש ראב"ע יהיה משמעות הכתוב שנהפכו ידי משה להיות דבר קיים ועומד, וזה לא היה, אלא כל עוד שתמכו בידיו היו באמונה, אחר זמן מצאתי קרוב לזה במעמר בשם ר"י וויססע.20כתוב זאת זכרון בספר: אין הכוונה בספר הנודע, אלא כמו שאומרים כתוב על הנייר, וכן מי יתן בספר ויחֻקו איוב י"ט כ"ג.21ושים באזני יהושע: לא מצאנו במקום אחר מליצת שים באזני פלוני, ודברי רש"י ז"ל: ושים באזני יהושע לפי שהוא יכניס את ישראל לארץ כדי שיצוה את ישראל לשלם לו את גמוליו, רחוקים מאד, כי אעפ"י שהיה הענין גלוי לפניו ית' לא יתכן שירמוז זה למשה תכף אחר יציאת מצרים, כי בזה היה מרפה את ידיו; ורשב"ם וראב"ע תקנו מעט ואמרו כי יהושע היה עתיד למלוך על ישראל ולהלחם באנשי כנען; ועדיין הפירוש רחוק, כי הנה יהושע לא נלחם בעמלק, ומה צורך להגיד הענין אליו ביחוד? והלא גלוי היה לפניו ית' שלא תהיה מלחמה בעמלק אלא כמה דורות אחר יהושע, ומה תועלת להזהיר את יהושע שיזהיר את ישראל על זה? ורמב"ן פירש ושים באזני יהושע לצוותו להזכיר לישראל את כל התלאה אשר באה להם על ידו, כי הוא היודע ועד; ומה צורך לעדות יהושע? והרי כל ישראל היו עדים בדבריו כמוהו, ונ"ל שהכוונה אמור באזניו והוא יכתוב, כי כמו שמלחמת עמלק משה צוה ויהושע נלחם, כן כתיבת המאורע משה יאמר ויהושע יכתוב, והיה בזה נחת רוח ליהושע וכבוד ויקר חלף עבודתו במלחמה.22כי מחה אמחה וגו': לפי שבמלחמה ההיא החלישו את עמלק, ולא השמידוהו, לפיכך אמר ה' למשה שיכתוב בספר את המאורע ההוא לזכרון עולם, כדי שיזכרו ישראל את אשר עשה להם עמלק, כי אמנם כך הוא רצונו ית' למחות את זכר עמלק מתחת השמים.23ה' נסי: מה שהוא הנס לשאר העמים שכל זמן שרואים אותו אנשי המלחמה מתגברים, וכשהוא מושלך או שנפל ביד האויבים אז רגילים לנוס ולהנגף, כל זה היה ה' לי, כי ברום היד והמטה גבר ישראל ובשפלות היד גבר עמלק, והכוונה כי מה' התשועה אח"ם; שמות הרבה הם מאמר שלם כמו עמנואל, ה' צדקנו, חפצי בה, ה' שמה בסוף יחזקאל, ועיין בראשית ל"ג כ' וישעיה ט' ה'.24כי יד וגו': נשבע ה' בכסאו שתהיה לו מלחמה בעמלק מדור דור לעולם.25יד על כס יה: דוגמת כי אשא אל שמים ידי דברים ל"ב מ' רשב"ם וראב"ע. וקלעריקוס פירש כי עמלק שלח ידו על כסא יה כלומר על ישראל שה' שוכן בתוכם, לכך מלחמה לה' בעמלק מדור דור; ומלבד פירוש זה עוד עלה בדעתו של קלעריקוס פירוש אחר ע"י חלוף כס בנס, משה קרא למזבח ה' נסי כי עמלק שלח ידו נגד נס ה', ע"כ מלחמה לה' בעמלק, ונס ה' הם לדעתו צבאות ישראל שהם צבאות ה', או ג"כ מטה משה הנקרא מטה האלהים, וכל זה רחוק מאד, מלבד כי קריאת כס בכ"ף היא קדמונית מאד מאד שהרי הכותים הגיהו כסא.26מדור דור: כמו מדור לדור תחרב ישעיה ל"ד י'.
