1ויאמר ה' אל משה: שלשה מקראות הללו הם כמאמר מוסגר, ומאמר כחצות הלילה הוא המשך תשובה משה שאמר לא אוסיף עוד ראות פניך, וטעם ויאמר ה', וכבר אמר, כלומר קודם שילך משה בפעם הזאת אל פרעה הודיעו ה' מכת הבכורות; ומזה היה מה שאמר משה לפרעה לא אוסיף עוד ראות פניך, כי ידע שיבוא פרעה אליו.2כשלחו: אחרי שיתן לכם רשות לילך, לא יספיק לו זה, אבל יגרש אתכם וילחץ אתכם למהר ללכת.3כלה: כולכם גברים ונשים וטף ומקנה רשב"ם; ואין הכוונה שיגרש אותם לצמיתות, אלא לעולם היה בדעתו שיחזרו אחרי עבדם את אלהיהם, וכמו שאמר להם: ולכו עבדו את ה' כדברכם. ועיין פירושי בבראשית ג' כ"ג.4דבר נא באזני העם: כשאמר ה' למשה עוד נגע אחד אמר לו גם זה ואעפ"י שכבר אמר לו במדין להזכירו ולזרזו בשעת מעשה, ולמען כדברי דון יצחק ישאלו מהמצרים קודם בוא מכת בכורות, שאז תהיה שעת בהלה.5ויתן ה' וגו': אחר שספר הצווי הזה, הגיד ג"כ כי ה' עזר את עמו בדבר הזה, וכמו שאמר מלפנים ונתתי את חן העם הזה, כי כראות המצרים את המכות הגדולות והנפלאות הבאות עליהם בדבר משה על אודות ישראל, התחילו להכיר מעלת ישראל שיש להם אלהים מושיע ורב והתחילו להבין החמס שהיו עושים עמהם, ושגם ישראל בני אדם כמוהם, כי אמנם כן דרך בני אדם השרויים בהצלחה, נראה להם שהעניים המדוכאים אינם בני אדם כמוהם, ושאין רע בהוסיפם מכאוב על מכאובם; אבל כשיתחילו האמללים לעלות מעט ממצולות שפלותם, אז יתחילו המצליחים להחשיבם ולרחם עליהם ולאהוב אותם, וכטעם ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף בראשית ל"ט ז'.6גם האיש משה משה גדול מאד: חשוב, ולכבודו הרבו להשאיל, רע"ם.7כחצות הלילה: חצות הוא שם דבר כמו בתהלים קי"ט ס"ב ואיוב ל"ד כ'. אלא שהושמטה הבי"ת אחר הכ"ף, והיה משפטו כְבַחצות הלילה, כלומר קרוב לחצי הלילה, כמו החִיתתָ כיום מדין ישעיה ט' ג', במקום כִבְיום, ואצרוף כַבור סגיך שם א' כ"ה כְבַבור, עורי כימי קדם שם נ"א ט' כבימי, ובניתיה כימי עולם עמוס ט' י"א, כבימי, כימי הגבעה, הושע ט' ט', כבימי כימי מועד שם י"ב י', כבימי, כפרץ רחב יאתיו איוב ל' י"ד כִבְפֶרֶץ, ושבה אל בית אביה כנעוריה ויקרא כ"ג י"ג, כבנעוריה.8היושב: העתיד לישב.9אחר הריחים: הדוחה קורה שעל ידה הריחים סובבים.10אשר כמוהו: חוזר ללילה, לא לצעקה, אשר כמו בלילה ההוא לא נהיתה צעקה רע"ס.11לא יחרץ כלב לשונו: לא תהיה צעקה בישראל, וכל אשר לישראל ישקוט ולא יצעק, ואפי' הכלבים לא ינבחו, כי בשמעם צעקה הם נובחים.12יחרץ: ענין שנון, עיין רש"י וגיז'.13למאיש ועד בהמה: לא ימות לא אדם, ולא בהמה, ולפיכך לא תהיה לישראל שום צעקה; והוא מקרא קצר, למאיש עד בהמה לא ימות, וקלער' פירש לא יצעק לא אדם ולא בהמה, ונ"ל כי האדם צועק על מות קרוביו, ולא כן הבהמה.14למאיש: כמו למגדול ועד קטן.15ויאמר ה': רמבמ"ן וראז' פירשו וכבר אמר, ואין צורך, אלא אחר שהודיע לפרעה מכת בכורות, אמר ה' למשה כי גם ההתראה הזאת לא תועיל כי רק בבוא המכה ישמע אליהם פרעה. תלמידי מוהר"ר שבתי באזיבי.16משה ואהרן עשו וגו': הואיל וכאן נשלם ספור שליחות משה ואהרן אל פרעה, כי לא באו עוד לפניו, אמר זה, דרך חתימה.
