1כי לא אעלה בקרבך: לא תעשה לי משכן.2ולא שתו איש עדיו עליו: כי העדיים היו לזכרון לעגל, כי מהם נעשה, או סימן אבלות גרידא, כדעת ראב"ע.3רגע אחד וגו': התחיל לדבר עמהם דרך חבה בראותו תשובתם שהתאבלו והסירו עדיים, ואמר להם כי זה שלא יעלה בקרבם אינו אלא לטובתם שלא יכלם אם יוסיפו לחטוא, ושאמנם יפה יעשו אם יתמידו להוריד עדיים מעליהם, ויבטחו עליו ויניחו לו שיבחר הדרך להנהיגם לטוב להם.4ויתנצלו ... מהר חורב: כלומר מאז והלאה.5מחוץ למחנה: כי כדרך שלא רצה ה' שיבנו לו משכן ושתשרה שכינתו בתוכם, כן לא היה ראוי שיבא הדבור למשה בקרב המחנה.6פנים אל פנים: שהיה הדבור מורגש לו בעת היקיצה, וכן פנים בפנים דבר ה' עמכם, וקרוב לזה עין בעין.7ושב אל המחנה וגו': יהושע לא יה משרת משה מנעוריו כדעת רמבמ"ן כי לא היה במדין.8לא ימיש מתוך האהל: השכינה היתה מדברת עם משה בפתח האהל, אבל יהושע היה יושב בתוך האהל מבפנים מוהר"ר יא"א.9ואתה לא הודעתני וגו': אם עמוד ענן או מה.10דרָכֶךָ, בלא יו"ד, הראוי דַרְכֶּךָ. כלומר הודיעני את כוונתיך ואיך תתנהג בהנהגת העם הזה, אם תבא שכינתך עמנו, אם לא; והכוונה לומר אם תתן לנו רשות להקים המשכן אם לא. כי אמנם פרשת תרומה ותצוה הכוללות מעשה המשכן נאמרו למשה מיד אחר מתן תורה בארבעים יום ראשונים, ומעשה העגל גרם עיכוב לעשיית המשכן, כי היו כנזופים מקום, ולא היה ה' רוצה להשרות שכינתו בקרבם, ומשה לא הגיד לעם צווי עשיית המשכן עד שנתפייס להם המקום, עיין רש"י למעלה ל"ג י"א, ומלות לצוותו הכתובה באותו דבור היא משובשת, וצריך לומר לצוות או לצוותן, עיין פירושי להפטרת צו. והנה נתרצה ה' לשאלת משה, והשיב פני ילכו והניחותי לך, כלומר אני בעצמי אלך עמכם ואביא אתכם אל המנוחה ואל הנחלה, כלומר תעשו לי מקדש ואתהלך בקרבכם. וכששמע משה כך הוסיף לשאול אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, כלומר מאחר שכבר נתפייסת לבא בקרבנו, אל תסיענו מכאן אפילו מסע אחד בטרם יוקם המשכן.11פני ילכו וגו': רש"י, רשב"ם וראב"ע, וכן אנקלוס. והכוונה לדעתי שתעשו לי משכן, ומשה השיב ובקש שלא יסיעם ממקומם כלל בטרם יעשו המשכן, באופן שלא יסעו שום מסע בלי שתהיה שכינת ה' ביניהם.12הראני נא את כבודך: לכרות לו ברית כמו שעשה לאברהם, והנה תנור עשן רשב"ם, וזה כדי שלא יגרום החטא הואיל והם עם קשה עורף, ולא אמר קחה לי, מפני שעל ראש ההר לא היו בהמות ולא היה מותר שיעלו שם.13אני אעביר כל טובי וגו': כל טובי כמו וכל טוב אדוניו בידו, טוב כל ארץ מצרים, ענינו דבר טוב ויקר, וכאן ענינו אעביר לפניך המראָה היותר יקרה שאפשר, ומכל מקום לא תחשוב שאכרות ברית לכסות על כל פשעים, כי אעפ"י שאמרתי לך: גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה, דע שלא אחון ולא ארחם אלא הראויים לכך, וזה אודיעך במה שאקרא בשם ה', שאפרש לך שמי ותארי, ובכן אחרי כריתת הברית הזאת אחון וארחם כפי מה שתגזורנה מדותי אשר אשמיעך.14וקראתי בשם ה': אודיעך תארי, מדת רחמים ומדת הדין, לפיכך לא אחון כל חוטא אלא קצתם, קצתם אענוש. בשם נ"ל סמוך, וכן למטה ל"ד ה', אע"פ שאין כן דעת בעלי הטעמים. קריאה בשם ה' האמורה כאן אין ענינה נבדל מכל שאר קריאה בשם, וראב"ע חשב כי באברהם ברא' י"ב י"ח הכוונה שקרא בני אדם לעבודת ה', וזה אינו, שא"כ היל"ל לשם, לא בשם, אך האמת כי כל קריאה בשם אין ענינה קריאה rufen, אלא הרמת קול, וטעם קרא בשם, הרים קולו בהזכרת שם פלוני, וזה לתת לו כבוד ולהגיד שבחו ומעלותיו, כמו הודו לה' קראו בשמו, וכן כאן לספר תאריו; ולפעמים הוא להודיע ולפרסם שאנו בוחרים בפלוני, כמו ראה קראתי בשם בצלאל למעלה ל"א ב', קראתי בשמך לי אתה ישעיה מ"ג א'.15ויאמר לא תוכל וגו': המראה אשר הבטחתיך להעביר לפניך, תראה אותה בעברה לפניך, אבל לא תוכל להסתכל בפניה, כי זה א"א לטבע בן אדם מבלי שימות; וכל זה כדי שלא ילמדו בני אדם לעשות תמונה.16אתי: בהר סיני יש מקום מוכשר לכך, כי יש שם נקרת הצור.17ושכותי כפי עליך: כמו וסכתָֽ על הארון את הפרכת למטה מ' ג', תשים הפרכת למחיצה לפני הארון; וכן כאן אשים כפי כמחיצה לפניך, שלא תוכל לראות את פני. והנה שרש סכך וסוך ושכך ושוך לא היו מתחלתם אלא סך או שך, והונחו להורות הגנה אם מלמעלה אם מן הצד, ומזה מסך הוא מחיצה מן הצד, וסוכה שם לדירת עראי המגינה בין מלמעלה בין מן הצד, ומסוכה וּסְיָג הם מחיצה מן הצד, והנה הסוכה מתחלתה היתה כלה מעצים ומעשבים ובלא בנין אבנים, ואח"כ התירו לעשותה בתוך הבית ולהשתמש בקירות הבית לדפנות הסוכה, ומאז והלאה אמרו סכך להוראת הכסוי בלבד, אבל בלשון מקרא סכך נופל על כל הגנה בין למעלה בין מן הצד, וע' רש"י למטה ל"ה י"ב.
