שד"ל על שמות כ״ה

1 אחר שקבלו עליהם המשפטים והתורות והיה ה' בישורון מלך, ראוי שיעשו לו מקדש, כאילו מלכם שוכן בתוכם, כי יהיה סבה חזקה לשמירת האחדות באומה והתמדת דבקותה בתורה, ואעפ"י שעדיין לא נגזר עליהם להתעכב במדבר, לא רצה ה' שימתינו לעשות לו מקדש עד שיכבשו ויחלקו את הארץ ויהיה להם מקום נבחר להיות מרכז לכל הממלכה, וצוה לעשות משכן מיטלטל, שגם בבואם אל הארץ יוכלו להקימו בכל מקום שירצו לפי צורך השעה, והמשכן הזה שמש שמונים שנה וד' מאות שנה עד שנבנה הבית בימי שלמה מלכים א' ו' א'.

2 ויקחו לי: מצוה לכלל האומה שיפקידו פקידים לקבל מיד המתנדבים וכמו שאומר תכף מאת כל איש וכו' תקחו את תרומתי, וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, וכן אמר להם משה ל"ה ה' קחו מאתכם תרומה לה' שאנשי האומה הממונים לכך יקחו משאר האומה ויקבלו מידם מה שיתנדבו כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה' ליד הממונים; ונראה כי העם לא הפקידו פקידים, אלא הביאו אל משה עצמו, ככתוב ל"ו ו' ויקחו מלפני משה והם הביאו אליו עוד וגו'.

3 זהב וכסף: לדעת רש"י עיין למטה ל' ט"ו נתנו איש מחצית השקל, וגם התנדבו כסף איש כרצונו.

4 עורות תחשים: תחש לא נמצא חוץ מספור המשכן רק פעם אחת ביחזקאל י"ו י' ואנעלך תחש. לדעת המתרגמים הקדמונים הוא שם עור צבוע בצבע מיוחד, וכן דעת בושארט, וחכמי התלמוד אמרו שבת כ"ח שהוא שם חיה, וכן דעת גיז', והוא אומר שהוא Phoca או כיוצא בו.

5 שטים: בערבי שַנְטְ, ובלעז Acacia עיין נתה"ש.

6 זר: מל' נזר.

7 פעמותיו: עיין מלכים א' ז' ל' ול"ד, כי משם ראיה כי פעמותיו כמו פנותיו. וי"ו ושתי טבעות ענינה idest, וכמוה בברא' ל"ד מ"א, שמות י"ד י"ט, ישעיה כ"א י', ירמיה ב' ט', מ' ח'. מ"ו כ"ו; יחזקאל כ"ג ל"ז, שמואל א' כ"ח ג', וכיוצא בזה למטה פסוק י"ט.

8 עדות: ענינו תורה מל' העד העיד בנו האיש, וכל תורה היא אזהרה והתראה.

9 כרובים: כמו הפוך רכוב, כסברת Gussetius והחכם יש"ר בבכורי העתים תק"צ עמוד ז', רק לא להיותם מורכבים מצורות שונות כדעת ריש"ר, כי לשון הרכבה להוראה כזו הוא לשון שבדו להם האחרונים; אך נקראו כן מפני שהם רכב אלהים, כטעם וירכב על כרוב, ולתבנית המרכבה הכרובים זהב דברי הימים א' כ"ח י"ח.

10 מקשה: מענין קשה, שלא יהיו חלולים, לא מן נקש, כי אין הקו"ף דגושה; מלבד כי הוצאת הכרובים והמנורה גביעיה כפתוריה ופרחיה מעשת אחד אי אפשר לעשותה בהכאת קורנס, אבל עיקר המלאכה צריך שיהיה בחרט ובכלים חותכים, וכן כתב גם רש"י וחותך בכלי האומנות. וגיז' טען נגד מי שפירש כפירושי, כי מצאנו במלכים א' ו' כ "ג וכ"ח שהיו הכרובים מעץ שמן ומצופים זהב; ואני אומר שאין להביא ראיה ממה שעשה שלמה למה שעשה משה, כי של שלמה היו גדולים הרבה, לפיכך לא עשה אותם מקשה זהב. הלא תראה שהיתה קומתם עשר אמות, ואותם של משה אי אפשר שהיו גבוהים כל כך, כי המשכן כלו לא היה גבוה יותר מעשר אמות, שנאמר עשר אמות אורך הקרש, והכרובים היו מונחים על הכפורת והכפורת על הארון, והארון היה אמה וחצי קומתו. והיה אפשר לטעון ממה שמצאנו מקשה בחצוצרות כסף במדבר י' ב', ואין ספק שהיו חלולות, ואני אומר כי מכל מקום היה אפשר לעשותן עץ או נחושת מצופה בכסף, ולכך אמר מקשה תעשה אותם סיון תרי"ט, ועיין מלת מקשה במסכת מדות ריש פרק ג' ברמב"ם וברע"ב.

11 מן הכפורת: מחוברים אל הכפרת ובלתי נפרדים ממנה, כאילו הם חלק ממנה, וכן גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו ל"א, ממנו תהיינה קרנותיו כ"ז ב', ממנו קרנותיו ל' ב', וחשב אפודתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה כ"ח ח', ממנו הוא כמעשהו ל"ט ה'.

12 אל הכפרת יהיו פני הכרובים: נוטים מעט למטה ראב"ע הכרובים היו פורשים כנפיהם למעלה כאילו מעופפים, ואמנם אין הכרובים דמות האל חלילה, אלא כמו שראה יחזקאל שעל ראשי החיות היה דמות רקיע ועל הרקיע דמות כסא, ועליו השכינה.

13 ואל הארון תתן את העדות: קודם שאמר ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת וגו' חזר והזכיר מה שינתן בתוך הארון להודיע כי קדושת הארון היא בעבור הלוחות שבתוכו לא בשביל הכפרת והכרובים אייר תרכ"ד.

14 ונועדתי: שם יהיה מקום בואי לדבר אתך. שרש יעד נופל על המקום ועל הזמן, וכאן הכוונה על המקום ולא על הזמן, ורמבמ"ן ויש"ר תרגמו בזמנים קבועים, והוא טעות.

15 מסגרת: למעלה לסגור בעד מה שעל השלחן, לבלתי יפול ממנו דבר, ולפיכך נקראת מסגרת, ואם היתה למטה לחזק השלחן נ"ל שלא יפול עליה שם מסגרת, כי אין דבר נסגר בתוכה, ותלמידי יצחק פארדו מוסיף כל אעפ"י כן היתה משמשת לחזק השלחן, כי יתכן שלא היה השלחן מונח על ראשי הרגלים, אך היו נכנסים בעביו ובעובי המסגרת.

16 לעומת המסגרת תהיין הטבעות: תקועות ברגלים אצל המסגרת.

17 מה שפירשו רז"ל ורש"י בכלים האלה נראה שכן היה בבית שני, ואין נראה שהיה כן במדבר.

18 כף: מסתמא שהוא כפוף ככף היד, וכן בתמיד פרק ה' והכף דומה לתרקב גדול של זהב מחזיק ג' קבים; וכיוצא בזה כף אחת מלאה קטורת. א"כ הקערה פשוטה או עמוקה פחות מן הכף, כי אמנם פשוטה ממש לא יתכן שתהיה, כי שרש קער מורה בערבי עומק ומזה קערורית ואע"פ כן הכף כפופה ועמוקה ממנה.

19 הקשות: במשנה הגונב את הקסוה, א"כ איננו לא הסניפין ולא הקנים שהם קבועים וקשה לגונבם, אבל הם כלים קטנים לנסך בהם, כאמרו ואת קשות הנסך, ומנקיותיו כולל יתר כלי הנסוך. והקעורות והכפות לכבוד השלחן שלא יחסר בו מה שדרכו להנתן על השלחנות אע"פ שלא היה תשמישן לצורך השלחן, כמו שגם הקשות והמנקיות שהיו לנסך לא היה תשמישן לצורך השלחן אלא לצורך המזבח.

20 ומנקיותיו: תרגום סורי ומַנִיקיָתָא דמֶתנַקֵא בהין, ונסך לא תסכו עליו, תרגום סורי ונוּקָיָא לָא תְנַקוּן עלוהי, א"כ מנקיות ל' נסך וכן יוסך בהן ל' נסך כתרגום אנקלוס; הן אמת כי סכך ל' כסוי; אבל הקנים שהזכיר רש"י לא היו מכסים לא את השלחן ולא את הלחם. מניקתא הוא ג"כ תרגום סורי של לוג, ופירש בר באלול שהיא מדה הנקראת בערבי כאשאת והוא מחזיק 2 Cyathos. והנה התבאר כי הקשות והמנקיות אחיות, והן מדות הלח או כלים קטנים להחזיק משקים, ונראה כי המנקיות גדולות מן הקשות, מאחר שהמנקיה היא כשיעור לוג, והכאשאת אינה אלא 2 Cyathos. וטעה בר באלול באמרו שהיא היא, ויש חלוק ביניהם בשיעורם.

21 כפתוריה: אולי מן כף תור, כלו' כף שור, פרסה שסועה, ודוגמת זה במשנה במסכת כלאים ראש תור, ואיננו מענין תורי זהב כדעת הרב שם פרק ב' משנה ז' ולא כל קרן זוית נקראת ראש תור, אלא קרן זוית המכה על קו ישר כזה V נקרא כן, כי הוא דומה לראש שור בעל שתי קרנים.

22 כל גביע הוא כפתור ופרח.

23 ארבעה גביעים: אחד למטה ממקום יציאת הקנים, והשלשה האחרים הם כפתור תחת כל שני קנים.

24 כפתוריהם: של הקנים, וקנותם של הכפתורים.

25 והעלה את נרותיה: על שם שהשלהבת עולה למעלה, וכן ואש נשקה ביעקב, מסיקין את התנור, נסק סלק בארמית ענין עלייה.

26 על עבר פניה: כל הנרות יהיו מאירין לצד השלחן שכנגד המנורה, שנ' ואת המנורה נכח השלחן, וכן כתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, כל שבעתן מאירין לצד השלחן שכנגדה לפניה רשב"ם.

27 וראה ... בתבניתם: ענין הסתכלות, כמו וירא בסבלותם, ראה בכבד יחזקאל כ"א כ"ו.