1ורקיקי מצות: תרגם אנקלוס אספוגין, ועליו סמכתי בתרגומי.2והקרבת אותם: אל חצר המשכן רש"י.3אל פתח אהל מועד: הוא חצר המשכן, ע' רש"י פסוק ג' וי"א.4ומשחת אותו: הכוונה ע"י היציקה הזאת תעשה אותו משיח, כלו' מאותה שעה הרי הוא וכל זרעו כהנים, המשיחה היתה סימן לגדולה ושררה קדושה העוברת מאב לבן, ולכך לא נמשחו בני אהרן, ולא בני המלכים אם לא בשעת מחלוקת, כמו שנמשח שלמה מפני מחלוקתו של אדוניהו. ולמטה פסוק כ"ט למשחה בהם, באה המלה להוראת הגדולה בלי שתהיה שם משיחה ממש. וכן יען משח ה' אותי ישעיה ס"א א', ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך מ"א י"ט י"ו הם לשון מושאל ודרך משל, כי לא היתה שם משיחה, גם לא יתכן שיהיה הנביא נמשח, כי אין גדולתו ירושה לבניו.5ומלאת יד אהרן: נראה עיקר המליצה הזאת כי הבא לכהן היה בא לפני האל בידים מלאות מנחה, כענין התנופה; וכיוצא בזה ומי מתנדב למלאות ידו היום לה' ד"ה א' כ"ט ה', וכן כאן ושמת הכל על כפי אהרן, וצ"ע.6חטאת: ע' ויקרא ד'.7כי איל מלואים הוא: לפיכך תקח גם שוק הימין להקטיר עם האמורים שלא מצאנו הקטרה בשוק הימין עם האמורים אלא זו בלבד, עיין רש"י.8התנופה היא הגבהה והולכה והובאה, כי הכהן היה מקבל מיד מביאי הקרבן ומגביה ומוליך ומביא לסימן שהדבר יוצא מרשות הבעלים לרשות גבוה, וכן אהרן קבל את הלוים שהיו נתונים לה' מאת בני ישראל והניף אותם במדבר ח' י"א וכ"א, וכן בכל השלמים המקריב את זבח שלמיו לה' ידיו תביאינה את אשי ה' את החלב על החזה יביאנו, את החזה להניף אותו תנופה לפני ה' ויקרא ל' ז' שפירושו יביא את החזה כדי שעליו יניף הכהן את החלב לפני ה'. והנה החזה לא היה משמש אלא כדי לשטוח עליו החלבים שהיו צריכים תנופה כי היו נקטרים על המזבח, ולכך נקרא חזה התנופה, והיה נשאר לכהן כמו הסל שהיו נותנים בו הבכורים. אבל השוק הוא תרומה לה' והאל נותנו לכהן, על כן נקרא שוק התרומה. ובפעם הזאת שהיא התחלת הקרבנות, וחנוך אהרן ובניו, רצה ה' שיוודע כי השוק הוא חלק גבוה, על כן נקטר גם הוא, ומשה שהיה משמש ככהן לא קבל רק החזה, והניף גם אותו ונשאר לו למנה, ולשון תנופה נאמר ג"כ להוראת ההפרשה ונתינה לגבוה, כי כל דבר הניתן לגבוה נקרא בלשון הגבהה והרמה, כגון אשר הניף תנופת זהב למטה ל"ה כ"ב, לכל תנופות בני ישראל במדבר י"ח י"א; ועיין מה שכתבתי בדברים י"ו י' ושם נדפס בטעות מלה יונית וצ"ל מלה רומית.9וקדשת: לדורות, עיין רש"י, א"כ וקדשת אינו דביק עם מאיל המלואים, וראוי האתנח לבא במלת התרומה, ומלות אשר הונף ואשר הורם דבקות עם מאיל המלואים, החזה והשוק שבפעם הזאת הונף והורם מאיל המלואים לעתיד יהיו לאהרן ולבניו אח"ם.10אשר הונף ואשר הורם: שניהם הונפו תנופה לפני ה' כמפורש כאן ובויקרא ח' כ"ז כ"ט, ושניהם נתנו תרומה לה', השוק נקטר, והחזה היה למנה למשה שהיה מכהן בימי המלואים והיה אוכל משלחן גבוה.11רש"י היה גורס ילבש֛ם הכה֥ן, וכן עיקר, אבל בכ"י שבידי ובשני כ"י של רמבמ"ן אינו, ובאמת אין נראה שיהיה הכהן כמו המכהן, אך הוא מקרא קצר, הכהן אשר יקום תחתיו, כמו שהוא בתרגום ירושלמי.12יקדש: עיין למטה ל' כ"ט ברש"י וראב"ע. והנה רז"ל חילקו בין ראוי לשאינו ראוי, שהמזבח וכן כל כלי שרת מקדשין כל מה שנוגע בהם אם דבר הראוי להיות קדש, לא אם אינו ראוי. ונ"ל כי אף מה שאינו ראוי להיות קדש כיון שנגע בכלי שרת הרי הוא אסור בהנאה לזרים.13תעשה לה: לה חוזר לעולה הנזכרת אח"כ עולת תמיד לדורותיכם.