שד"ל על שמות ל״ד

1 ויתיצב עמו שם: הענן עמד אצל משה, אבל ויעבור ה' איננו הענן אלא מראה אחרת אולי של אש.

2 ויקרא בשם ה': הוא מה שהבטיחו וקראתי בשם ה' לפניך, והנה ויקרא בשם ה', הוא כלל, ואח"כ ויעבור ה' על פניו הוא פרט; והנה גם למעלה וגם כאן נ"ל כי בשם ראוי להיות בטעם משרת.

3 ה' - ה': הכוונה ה', ה' לבדו, הוא אל רחום וחנון, וטעם הכפל הוא דוקא ולא אחרים, וכן כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי, וכן אנכי אנכי הוא מנחמכם. ואלו הן י"ג מדות על דרך הפשט: 1. אל רחום, 2 חנון, 3 ארך אפים, 4 רב חסד, 5 רב אמת, 6 נוצר חסד לאלפים, 7 נושא עון ונקה לא ינקה, 8 נושא פשע ונקה לא ינקה, 9 נושא חטאה ונקה לא ינקה, 10 פוקד עון אבות על בנים, 11 פוקד עון אבות על בני בנים, 12 פוקד עון אבות על שלשים, 13 פוקד עון אבות על רבעים. והנה כשהתחיל לפרש מדותיו ית' אמר תחלה כי הוא אל, ובשם זה נכללו הנצחיות והגבורה והחכמה, שהן המדות שהיו גם הגוים מייחסים לכל אלוה; ואח"כ פרט המדות הפרטיות לאלהי ישראל, והתחיל ברחום, והכוונה בו הרגשת החמלה והאהבה, וזה בכח, ואח"כ חנון והכוונה בו הנטייה להיטיב בפעל למי שצריך, ואח"כ ארך אפים, שאם יראה דבר נגד רצונו איננו נוח לכעוס. ואח"כ רב חסד שעושי רצונו הוא מרבה לאהוב אותם ולעשות עמהם חסד. ורב אמת, אחר שנעשה אוהב לאחד הוא נאמן לו ואמונתו רבה מאד, והוא נוצר חסדו גם לבניו עד אלפי דורות. ואם יחטא איש לו, הוא נושא עון ופשע וחטאה, אך נקה לא ינקה כי הוא פוקד עון אבות וגו'. והנה הכלל העולה מן המדות האלה שהוא אל חפץ להיטיב, וקשה לכעוס, ואעפ"כ הוא ג"כ מעניש החוטאים. והנה אעפ"י שלפי הפשט אין שום הכרח שתהיינה המדות י"ג, הנה חלוקה זה שאמרתי היא מתיישבת יפה לפי הפשט והא לך דעות אחרות בזה:

4 י"ג מדות

5 I

6 לדעת רבנו נסים ראש ישיבה במגלת סתרים עיין תוספות ר"ה י"ז ע"ב 1 ה', 2 אל, 3 רחום, 4 חנון, 5 ארך אפים, 6 רב חסד, 7 אמת, 8 נוצר חסד, 9 לאלפים, 10 נושא עון, 11 ופשע, 12 וחטאה, 13 ונקה.

7 II

8 לדעת רבנו תם שם וראב"ע ורמבמ"ן ויש"ר: 1 ה', 2 ה', 3 אל, 4 רחום, 5 חנון, 6 ארך אפים, 7 ורב חסד, 8 ואמת, 9 נוצר חסד לאלפים, 10 נושא עון, 11 ופשע, 12 וחטאה, 13 ונקה.

9 III

10 לדעת הגהה בתוספות: 1 ה', 2 אל, 3 רחום, 4 חנון, 5 ארך אפים לצדיקים, 6 ארך אפים לרשעים, 7 רב חסד, 8 ואמת, 9 נוצר חסד לאלפים, 10 נושא עון, 11 ופשע, 12 וחטאה, 13 ונקה.

11 IV

12 לדעת ס' החסידים סימן ר"נ: 1 רחום, 2 חנון, 3 ארך אפים, 4 ורב חסד, 5 ואמת, 6 נוצר חסד לאלפים, 7 נושא עון, 8 ופשע, 9 וחטאה, 10 ונקה, 11 וסלחת לעוננו, 12 ולחטאתנו, 13 ונחלתנו.

13 V

14 לדעת דון יצחק: 1 ה', 2 ה', 3 אל, 4 רחום, 5 חנון, 6 ארך אפים, 7 ורב חסד, 8 ואמת, 9 נוצר חסד לאלפים, 10 נושא עון ושפשע וחטאה, 11 ונקה, 12 לא ינקה, 13 פוקד עון אבות.

15 VI

16 לדעת ר"י עראמה: 1 ה', 2 ה', 3 אל, 4 רחום, 5 חנון, 6 ארך אפים, 7 רב חסד, 8 ואמת, 9 נוצר חסד לאלפים, 10 נושא עון, 11 ופשע, 12 וחטאה, 13 פוקד עון אבות.

17 VII

18 והרמב"ם בס' פאר הדור סימן צ' אומר כי האמת שהשם הראשון אינו ממנין הי"ג מדות, ואלו הן: 1 ה' או ה' ה', 2 אל, 3 רחום, 4 וחנון, 5 ארך אפים, 6 רב חסד, 7 ואמת, 8 נוצר חסד לאלפים, 9 נושא עון, 10 ופשע, 11 וחטאה, 12 ונקה, 13 לא ינקה.

19 VIII

20 ושלפי האנדלוסיים: שונקה לא ינקה מדה אחת היא, ויהיה פוקד עון אבות על בנים המדה הי"ג.

21 IX

22 לדעת אח"ם: 1 ה', 2 אל רחום, 3 חנון, 4 ארך אפים, 5 רב חסד, 6 ואמת, 7 נוצר חסד, 8 לאלפים, 9 נושא עון, 10 ופשע, 11 וחטאה, 12 ונקה לא ינקה, 13 פוקד עון אבות.

23 X

24 לדעת יא"א: 1 אל רחום, 2 חנון, 3 ארך אפים, 4 רב חסד ואמת, 5 נוצר חסד לאלפים, 6 נושא עון, 7 נושא פשע, 8 נושא חטאה, 9 ונקה לא ינקה, 10, 11, 12, 13 פוקד עון אבות וגו'.

25 XI

26 לדברי אח"מ לדעת דון יצחק 1 ה', 2 אל רחום, 3 וחנון, 4 ארך אפים, 5 רב חסד, 6 רב אמת, 7 נח"ל, 8 נע"וו, 9 ונקה לא ינקה, 10, 11, 12, 13 פוקד עון אבות וגו'.

27 XII

28 לדברי אח"ם על דעת ר"ת 1 ה', 2 ה', 3 אל רחום, 4 וחנון, 5 ארך אפים, 6 רב חסד, 7 רב אמת, 8 נח"ל, 9 נושא עון, 10 ופשע, 11 וחטאה, 12 ונקה לא ינקה, 13 פוקד וכו'.

29 ילך נא אדני בקרבנו, כי עם קשה ערף הוא וסלחת: חזר משה ושאל שאלתו העיקרית, שהיא שתהיה שכינת ה' בקרב ישראל, כלומר שיתן להם רשות להקים המשכן, והעבודה תהיה מכפרת לחטאתם ולעוונותם, ואז כרת לו ברית, ולא הזכיר בכריתת הברית ענין הליכת שכינתו בקרבם, שכבר הבטיחו עליה פני ילכו והניחותי לך, אבל הזכיר המעלה היותר גדולה שתמשך להם מהיות שכינתו בתוכם, והוא שיעשה להם אותות ומופתים, וזה טעם הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות וגו':

30 וראה כל העם וגו': שיעורו וראה כל העם כי נורא הוא מעשה ה' על דרך וירא אלהים את האור כי טוב, כלומר מה שאני עושה עמך.

31 פן תכרות ברית: שיעורו אני ירא שיהיה כך וכך, כלו' אם תכרות להם ברית, אז יעבדו ע"ז בארצך, ומעט מעט תתחתנו בהם ותעבדו ע"ז; וזה פירוש למה שאמר למעלה דרך כלל פן יהיה למוקש בקרבך.

32 אחר שהזהיר על עבודת האלילים חתם במה שיעשו לכבוד המקום.

33 כל פטר רחם לי: באדם ובבהמה, והוא כלל שאחריו פרט.

34 תזָכָר: בא כאן מקנה לשון נקבה, כלומר תהיה נזכרת, והטעם מצוה שתהיה נזכרת, אתה חייב להפריש ממנה הזכרים וכן דעת ראב"ע בביאורו הקצר ואח"כ פירש לא כל הזכרים, רק פטר רחם.

35 תזכָר: הכף קמוצה להורות שהמלה מן השם זָכָר.

36 בחריש ובקציר תשבות: אפילו בזמן החרישה והקצירה תשבות ביום השבת, כן תרגם רמבמ"ן, וכן נכון, ויש מפרשים תשבות אפי' ממלאכות החרישה והקצירה, ולפי זה מֵחריש ומִקציר היל"ל.

37 יראה כל זכורך: הנכון יראה, עיין פירושי בישעיה א' י"ב.

38 זבח חג הפסח: אמוריו רש"י, ולמעלה כ"ג י"ח כתוב ולא ילין חלב חגי עד בקר, וכאן אנקלוס תרגם חֵלֶב, ואולי זבח כולל החלב והדם ששניהם זבים.

39 על פי הדברים האלה: האמורים בפרשה זו מן הנני גורש מפניך רשב"ם.

40 לדבר אתו: שידבר ה' עמו, ע' סוף פרשת נשא.

41 וראו בני ישראל את פני משה: כשהיה מדבר עם ישראל היה עומד בלא מסוה והיו רואים כי קרן עור פניו, וכשכלה לדבר והיה הולך בדרך לשוב לאהלו היה מתכסה בו.