1בא אל פרעה, כי עוד במכות אחרות אני רוצה להכות את מצרים, כי בעבור זה הכבדתי את לבו.2התעללתי במצרים: כמו כי התעללת בי שמות כ"ב כ"ט והתעללו בה כל הלילה שופטים י"ט כ"ה, הלא כאשר התעלל בהם ש"א ו' ו' ודקרוני והתעללו בי שם ל"א ד', והתעללו בי ד"ה א' י' ד' פן יתנו אותי בידם והתעללו בי ירמיה ל"ח י"ט כל אלה עם בי"ת אחריהם כמו זה, וכלם ענינם היזק מחובר לבזיון; אך התעולל מצאנוהו בלא בי"ת אחריו וענינו פעולה, להתעולל עלילות ברשע תהלים קמ"א ד'; ונ"ל כי התעלל בפלוני עיקר הוראתו פעל כחפצו בפלוני, כלומר לרעתו של פלוני כמו שהיא פעמים הרבה הוראת הבי"ת, וההתפעל מורה על זה, כמו התהלך הלך לכאן ולכאן כפי חפצו, לא מַהֲלַךְ אחד קבוע; ותרגום התעלל בפלוני בלעז malmenare.3לענות: כמו לְהֵעָנות, נפעל, וענינו להכנע, ל' עוני וענוה, וכמו נגש והוא נענה ישעיה נ"ג ז', ע' שם פירושי; ואולי ג"כ הקריאה לַעֲנות בבנין הקל, כמו אני עניתי מאד תהלים קי"ו י', ומהמונם לא יענה ישעיה ל"א ד'.4ארבה: מכה זו אינה מצויה במצרים אלא לעתים רחוקות. ואייכהארן אמר כי להיות שהארבה נוסע בסדר כאנשי צבא, החלוץ לפניו והמאסף אחריו, משה ראה החלוץ והבין כי מחר יבוא הארבה; ויפה השיב ראז' כי לא יתכן שמשה לבדו בכל מצרים ראה זה, ושאר המצרים לא ראו, שאם ראו היו מבינים שאין כאן מעשה נסים.5בגבולך: עיין למעלה ז' כ"ז.6יתר הפלטה: כל הפלטה אינה אלא מעט.7ויושב את משה: עיין בה"ע תקפ"ז עמוד 178.8כי רעה נגד פניכם: ע"ד כי טוב נגד חסידיך תהלים נ"ב י"א כלומר ראו כי רעה תבוא אליכם, שאם תעמדו בדעתכם לבקש לילך כולכם, לא סוף דבר שלא אשלח אתכם, אלא שאעניש אתכם בחמה, כי אז אדע כבירור שהיתה כוונתכם לברוח ולהתל בי וכן נראה דעת ראב"ע.9רוח קדים: אם היתה רוח מזרחית בא הארבה מארץ ערב, אמנם הארבה מצוי יותר בארץ כוש, ולפי זה היה צריך שיהיה הרוח רוח תימן; ודעת בושארט כתרגום אלכסנדרי כי רוח קדים זה היה רוח תימן; וראז' אומר כי אולי היתה רוח מזרחית דרומית, והביא סיוע ממזמור ע"ח כ"ו יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן, שהרוח שהביא השליו נקרא קדים וגם תימן, כי היה מזרחית דרומית, ואין לומר כי קדים תאר לרוח עזה מאיזה צד שתבוא, כי למטה מפורש כי רוח ים היה הפך הרוח הזה, ולפיכך אין לדחוק ולומר שבא הארבה מארץ כוש, כי לא יבצר מה' להביאו מארץ ערב.10לפניו וגו' ואחריו וגו': דרך מליצה והפלגה, וכן ביואל ב' ב' קלער' וראז'; והיה אפשר לומר שהכוונה לא היה כמוהו במצרים יח"ף, ואעפ"י כן רחוק הוא שיחוש הכתוב לדבר כאן על העתיד ולהודיע שלא יהיה כמוהו עוד לעולם.11ותחשך הארץ: כיוצא בזה ראה Forskal במצרים בשנת 1761, וז"ל Dum agmine facto alte volabant, aër e longinquo fumi speciem monstrabat12וימש חשך: יש שפירשו כמו וְיַאֲמֵש, ואמש ל' לילה וחשך, ואין טעם לומר ויחשיך חשך; ואחרים פירשו משרש משש, והוא הנכון, אלא שאמרו שנעשה האויר עב עד שימששו אותו. והנכון שהיא מליצה כמליצת ימששו חשך ולא אור איוב י"ב כ"ה. שטעמו ימששו בחשך, אף כאן ויהי חשך עד שימששו בחשך כאשר ימשש העור, וכן בתרגום ירושלמי ויהון ממשמשין בחשוכא וכן מצאתי אח"כ לקלער'. ואייכהארן יחס המכה הזאת לרוח חזק חם ומזיק הנקרא בערבי Samum, ובטורקי Samiel הנושב במצרים מפסח עד עצרת באותם חמשים יום הנקראים אצלם עדיין חַמְשִין, ואז בני אדם מוכרחים לישב בביתם ולא יצאו החוצה; וכל זה איננו שוה לאייכהארן כי אמנם אין מדרך הרוח ההוא שימשך ממנו חשך גמור עד שלא יראה איש את אחיו בתוך ביתו. אמנם מצאנו שאירע במצרים לפעמים חשך גדול, אבל היה תמיד בסבת רוח סערה וסופה גדולה, וכאן לא נזכר דבר מזה.13ולא קמו איש מתחתיו: לא יצאו מביתם, כמו שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי למטה י"ו כ"ט רשב"ם ראב"ע רמבמ"ן וראז'.14ולכל בני ישראל היה אור במושבותם: בארץ מושבותם.15ויקרא פרעה: מקץ שלשת ימי החשך.16מה נעבוד את ה': איזו עבודה, איזה מין עבודה יצוה אותנו, לא נדע איזה מין וכמה מכל מין יצוה להקריב ראב"ע, ומה שכתב רש"י שמא ישאל יותר ממה שיש בידנו, הכוונה לא נוכל לקחת עמנו קצת ממקננו ולהניח קצתו, שמא ישאל יותר ממה שלקחנו עמנו.