רש"י על תענית ז׳

1 למימרינהו לתרוייהו – ברוך אתה ברוב ההודאות במרבית ההודאות האל של כל ההודאות משמע ומתחלה היה משמע רוב ממש ולא מרובות וכמו כן בישתבח אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות. מפי רבי:

2 רשעי עובדי כוכבים אינן חיין כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה ישעיהו ס״ו:כ״ד:

3 ופליגא דרב יוסף – דאיהו אמר כתחיית המתים ולא יותר שבה חיים בני אדם שהתבואה גדילה בו:

4 כמטר לקחי – השוה לקח למטר:

5 יערף – כמו אף שמיו יערפו טל דברים ל״ג:כ״ח ושחקים ירעפו טל משלי ג׳:כ׳ שהיא מרבה הפירות:

6 כתיב תזל כטל – דמשמע נחת:

7 ערפיהו כמטר – הרגהו:

8 לשמה – משום כאשר צוני ה' אלהי ולא כדי להקרות רבי:

9 לא יכילנא – למיגמר:

10 וכי אדם עץ השדה – אלא מקיש אדם לעץ השדה מה עץ השדה אם עץ מאכל הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרות כך תלמידי חכמים אם הגון הוא ממנו תאכל למוד הימנו ואם לאו אותו תשחית סור מעליו:

11 ברזל בברזל יחד – ואיש יחד פני רעהו מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו כגון סכין על גבי חבירתה:

12 אינה דולקת יחידי – עץ אחד אינה דולקת אלא ב' או ג' ביחד:

13 יחידי – בלא חבר שיחדדנו:

14 שמוסיפין טפשות דכתיב נואלנו – אשר נואלנו מתרגם דאיטפשנא:

15 שחוטאין – דכתיב נואלו גבי חטאנו:

16 ואיבעית אימא מהכא נואלו שרי צוען וגו' והתעו את מצרים – ותועה היינו חוטא:

17 תורה כעץ – דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה כשמדליק את האור מצית את העצים דקין תחלה:

18 קטנים מחדדין – ששואלין כל שעה:

19 התיו – משמע להוליך לו מים:

20 וכתיב לכו למים – ילך הוא עצמו:

21 אם תלמיד חכם הגון – שרוצה ללמוד ממך מצוה לרב לילך אצלו במקומו:

22 ואם לאו – ילך הוא אצל הרב:

23 יפוצו מעינותיך חוצה – אם הגון הוא אמור לו סתרי תורה:

24 ואם לאו יהיו לך לבדך – ואין לזרים אתך:

25 שלשה משקים הללו – מים יין וחלב זו התורה שאינו נותן בה כלום ויודעה ולומדה:

26 בפחות שבכלים – במאני דפחרא:

27 במאני דפחרא – בדרך שחוק אמר ומרמז מה את אומרת לי והלא אביך נותן יין בכלים מכוערין של חרס:

28 ואלא במאי נירמיה – אם לא בשל חרס הא כולי עבדי הכי:

29 ותקיף – החמיץ:

30 כי היכי דאמרה לי – אי חכמה מפוארה בכלי מכוער הכי אמרי לה דיין משתמר בכלי מכוער אף התורה מתקיימת בי יותר משאילו הייתי נאה:

31 אי הוו סנו – אותם נאים שהם חכמים:

32 טפי הוו גמירי – שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה:

33 בהיסח הדעת – שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי"ר בלע"ז:

34 בהיסח הדעת – אם אינו מחזירם תמיד:

35 שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר – דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב"ה במטר השמים:

36 ישועה פרה ורבה בו – מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק:

37 רצית ה' ארצך – במים:

38 נשאת עון עמך – מיד:

39 ה"ג א"ל מר זעירי מדיהבת לרבינא כו' – זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זה את זה:

40 ואתה תשמע השמים וגו' – ואומר ונתת מטר על ארצם בתפלה דשלמה:

41 ציה גם חום יגזלו מימי שלג – כשציה גם חום גוזלין מימות השלג שאינן יורדין מטר כמשפטם בידוע ששאול חטאו:

42 ולא יהיה מטר – וסמיך ליה ואבדתם:

43 ציה – דריש לשון צווי דברים שצויתי אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות גזלו מימי שלג את המטר:

44 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר – תחולל תבטל כמו לא יחל דברו במדבר ל׳:ג׳ כדאמרי' ביבמות דף עב. דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה לעולם מה שגשמים נעצרין ופנים נזעמין שמראה הקב"ה שאינו מביא מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל גשם כך פנים נזעמים מפני לשון שקר:

45 וימנעו רביבים – משום דמאנת הכלם שהיה בך עזות:

46 היה – משמע כבר נכשל:

47 העז איש – שיש בו עזות פנים אמור לו רשע בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי' במסכת קדושין דף כח. ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע:

48 מותר לשנאותו – אע"ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך:

49 ועז פניו ישונא – ועז כתיב חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא בשו"א:

50 ימך – כמי שאין בו כח להוריד טל ומטר:

51 ועתה לא ראו אור – מפני שלא ראו אור של תורה:

52 אפילו כשהשמים בהורין – כמו בהרת מנומר בעבים ורוצה להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם מפזרת העבים:

53 המלאך אף ברי שמו יפיץ ענן אורו גשם שלו:

54 ויצו – הקדוש ברוך הוא:

55 עליה – על הגשם שתרד:

56 במפגיע – כשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי:

57 קהה הברזל – כמו הקהה את שיניו ושיני בנים תקהינה ירמיהו ל״א:כ״ט:

58 והוא לא פנים קלקל – שקלקלו הדור:

59 וכ"ש אם הוכשרו מעשיהן – קודם לכן והכי משמע ויתרון הכשיר ויתרון שהכשיר לחכמה אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר מבחיילים יגבר שהן מגבירין חיילים ועומדין בתפלה בזמן שקלקלו: