רש"י על תענית ב׳

1 מתני' מאימתי מזכירין גבורות גשמים – שאומר משיב הרוח ומוריד הגשם ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות גשמים מפני שיורדין בגבורה שנאמר עושה גדולות וגו':

2 סימן קללה בחג הן – כדאמרינן במס' סוכה בפרק הישן סוכה דף כח: מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו וא"ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין הקב"ה חפץ שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג:

3 לא אמרתי לשאול – שיתפלל על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר:

4 אלא להזכיר – שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים:

5 בעונתו – כלומר בזמנו:

6 אם כן – ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:

7 גמ' תנא היכא קאי – כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא דחייבים להזכיר והיכא חזינן דמחייב להזכיר:

8 התם קאי – מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת ברכות:

9 וליתני התם – במסכת ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני מאימתי:

10 מ"ש דשבקיה עד הכא – כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד מאימתי ליתני התם דקתני מזכירין במסכת ברכות היינו סדר זרעים:

11 עד הכא – עד סדר מועד:

12 אלא – לא תימא דהא דקתני מאימתי דהתם קאי דתנא מראש השנה סליק ששניהן בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר מאי שנא דשבקיה עד הכא:

13 בחג – הוי דין על המים ומשום דתני מאימתי הוי דין על המים קתני נמי אימתי זמן הזכרה:

14 ואיידי דתני בחג נידונין – כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר בנפשיה הואיל ונידונין בחג על המים ש"מ בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על המים דליתו לברכה להכי קתני מאימתי מזכירין:

15 כתיב עושה גדולות עד אין חקר – אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם מה ברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב ביה גבורה:

16 ואמר רבי יוחנן שלש מפתחות – היינו שלא נמסרו לשליח אחד ביחד:

17 יפתח ה' – ולא שליח:

18 כי אני ה' – ולא שליח:

19 פותח את ידך – ולא שליח:

20 גשמים נמי היינו פרנסה – וכבר חשבנא ליה:

21 מלולב גמר לה – שדומה ללולב שכשם שאי אפשר לאלו ארבע מינין בלא גשמים ובאין לרצות על המים כדאמרינן בסוכה כך אי אפשר לעולם בלא מים:

22 מה לולב ביום – שמתחילין ליטול ביום ראשון אף הזכרה נמי ביום כלומר שאינן מזכירין בלילי יום טוב הראשון עד למחר:

23 מה ניסוך המים מאורתא – כדאשכחן במס' סוכה דף נא: שממלאין הכלי מים לניסוך המים בלילה ויש ספרים דכתיב בהו דאמר מר ומנחתם ונסכיהם בלילה שמקריבין הקרבנות ביום יכולין להביא המנחות והנסכים בלילה אף האי ניסוך המים נמי יכול לנסך בלילה:

24 אף הזכרה נמי מאורתא – שבלילי י"ט הראשון קאמר ר' אליעזר שמתחילין להזכיר גבורות גשמים:

25 גמרא גמיר לה – רבי אבהו דרבי אליעזר לא למדה אלא מלולב:

26 מתניתין שמיע ליה – דרבי אליעזר גמר מלולב:

27 משעת הנחתו – מיום שמברכין בו באחרונה דהיינו בשביעי:

28 ארבעה מינין הללו – שבלולב ואתרוג:

29 כך גשמים – יהא מזכיר כל השנה אפילו בימות החמה אם הוא רוצה יהא מזכיר:

30 משעה שפוסק מלשאול – שבפסח פוסק מלומר ותן טל ומטר פוסק מלהזכיר גבורות גשמים והשתא לא מצית למימר אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר אלא בימות החמה אינו מזכיר הואיל ואין זמנו אף בחג אינו מזכיר הואיל ולא סימן ברכה הן:

31 האחרון – המתפלל תפלת מוסף:

32 הראשון – המתפלל תפלת יוצר:

33 אינו מזכיר – ושוב אין מזכירין:

34 שפיר קאמר ליה ר' אליעזר לר' יהושע – דאמר כי היכי דמזכירין תחיית המתים כל השנה ואף על גב דלא מטא זימנייהו כך מזכירין גבורות גשמים אם רוצה כל השנה ובחג נמי אע"ג דלאו סימן ברכה הן מזכירין הואיל ואין שואלין:

35 כל אימת דאתיין זימנייהו הוא – וכיון דלאו זימניה הוא אין מזכירין והוא הדין בחג:

36 בשני ונסכיהם – דסגי בנסכה וכיון דבשני אייתר מ"ם לדרשה להכי מתחילין להזכיר בשני:

37 בשני ניסוכין הכתוב מדבר – שני ניסוכין על קרבן אחד אבל ונסכיהם משמע הרבה דבקרבנות הרבה לכן לא הוה דריש רבי עקיבא מונסכיהם:

38 סבר לה כרבי יהודה – דמ"ם יו"ד מ"ם מרבה ניסוך המים: