רש"י על תענית י״ט

1 ה"ג אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות – ולפיכך מתענות שאותה העיר שלא ירדו עליה גשמים תלך לקנות התבואה באותה העיר ויהיה בה רעב:

2 או מפולת – שחומותיה והבתים נופלין ברוח:

3 מתריעים בכ"מ – אם יראו באספמיא מתריעין בבבל בבבל מתריעין באספמיא כדקתני טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת אם במקום אחד היא מתריעין עליה כל השומעין כדי שלא תבא עליהן:

4 שדפון – בתבואות:

5 ירקון – חולי:

6 חיה רעה – משכלת בני אדם:

7 חרב – חיילות ההולכין להרוג ולהשחית בכל מקום:

8 מלא תנור – מפרש בגמרא:

9 לעריהם – בא"י:

10 באשקלון – בארץ פלשתים:

11 ועל שאכלו זאבים – שהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:

12 שנראו – ובאו בעיר:

13 מתריעין – בעננו:

14 המטורפת – מלשון טרף אבבא ברכות דף כח. ומלשון ביצה טרופה עדיות פ"ב מ"ד כו' כדמפרש בפרק שלמעלה דף יד.:

15 שמעון התימני – מתמנה היה:

16 שלא תבא – לישנא מעליא נקט:

17 מרוב גשמים – לאו כגון שירדה על עיר אחת ועל עיר אחת לא ירדה ששם ודאי שתיהן לקללה כדאמר רב יהודה לעיל תענית ו: תמטר מקום מטר שמקלקל תבואה אלא כבר ירדו וטורח הם לבני אדם אבל אינן מקלקלין תבואות וטעמא מפרש בגמרא למה אין מתריעין:

18 תנורי פסחים – שהם בחצרות ושל חרס הן ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים:

19 גשמי בורות – שיפוע גשמים למלאות בורות:

20 ונדבות – רצון ועין יפה:

21 אבן הטועין – אבן טועין היתה בירושלים וכל מי שאבדה לו אבידה כו' בבבא מציעא דף כח::

22 לנדות – על כבוד הרב:

23 מתחטא – פורפיי"ש בלע"ז ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך:

24 קודם הנץ החמה לא ישלימו – דאכתי לא חל עלייהו תענית כי נחתי גשמים:

25 קודם חצות – דחצות זמן אכילה היא מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה:

26 ועשו יו"ט – מתוך שמחה:

27 הלל הגדול – הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו ומפני שנאמר בו נותן לחם לכל בשר כדאמרינן בשילהי פסחים דף קיח.:

28 גמ' רביעה ראשונה ושניה לשאול – שאף על פי שלא ירדו גשמים לא בראשונה ולא בשניה לא היו מתענין אלא שואלין וקשיין מתני' דקתני סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה וברייתא אהדדי:

29 הכי קאמר כו' – וכגון רביעה ראשונה שניה ושלישית דכולי יורה קרי ליה רביעה כך שמעתי:

30 דוקא נשתנו – דכי נשתנו ודאי הוא דמתריעין מיד דצריך להתפלל עליה שיחזיר ביופי כתקנן:

31 אבל יבשו – לא צריך דמכאן ואילך לא יועיל והוא תפלת שוא אפילו יבשו כשהן חטין עדיין דקין אפילו הכי לא מתריעין:

32 הכי גרסינן פשיטא שנו תנן לא צריכא דאקון מהו דתימא כו':

33 דאקון – שעלו בקנה שנתקנו מעט לאחר שנתייבשו:

34 מהו דתימא אקנתא מילתא היא – דהואיל ונתקנו מעט אם יתפלל מועיל להם קא משמע לן רב נחמן דאקנא לאו מילתא ל"א אבל יבשו לא דממילא חוזרין:

35 לא צריכא דאקון – שעלו בקנה מהו דתימא אקנתא מילתא היא דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן ודאי אי לא מתריעין תו לא גדלי קמשמע לן דלאו מילתא היא דאף על גב דאקון אכתי גדלי טפי:

36 נהרא אנהרא בצורתא – בשאין תבואה בעיר אחת ויש בעיירות אחרות ואפשר להביא מזה לזה דרך נהר בספינה:

37 בצורתא – בצורת היא זו ולא רעב הואיל ויכולין לישא בספינות:

38 מדינתא אמדינתא – וצריכין להוליך ממדינה למדינה על ידי חמרים:

39 כפנא – רעב ורעב קשה מבצורת לפי שאי אפשר להביא בשופי מ"ר לשון אחר נהרא אנהרא אם יבש מעיין זה וצריך להסב מעיין אחר בכאן אי נמי להמתין עד שיגדל נהר אחרת ויבא כאן בצורת הוא זה:

40 מדינתא אמדינתא – אם יבשו כל הנהרות שבתוך העיר וצריכין להביא מים מעיר אחרת כפנא רעב הוא זה תקיפא מבצורתא:

41 סאה בסלע ושכיחא – כי זבני סאה של חיטין בסלע דהיינו יוקר ומצויה לקנות בכל עת בצורתא:

42 מעות ביוקר – אין מעות מצויות להן:

43 נהירנא – אני זוכר:

44 מדלית איסר – מאין מעות:

45 דאתיא ניחא – ואמרינן בפירקא דלעיל תענית דף ג: מיטרא ניחא לפירי ולתבואה ומיטרא רזיא לאילני דאתיא ניחא לפירי ואתיא רזא לאילנות:

46 בשפיכתא – בכח גדול יותר מדאי דאינה טובה לא לזה ולא לזה שוב אמר רבי שפיכותא מטר דק ועבה יותר מדאי לאילני לא מהניא דלאו רזיא היא לצמחים נמי לא שהגשמים מרובין באין ושוטפין אותן:

47 בפרוס הפסח – בימי הפסח על בורות שיחין ומערות אם לא ירדו להן גשמים:

48 אפילו בפרוס החג – להשקות זרעים ואת בהמתם:

49 אם אין להם לשתות מתריעין וכו' – אפילו בפרוס החג דימות החמה נינהו אפילו הכי מתריעין משום דכולן צריכות לשתות:

50 וכולן – כל אלו:

51 בהיפרכיא שלהן – באותו מלכות שכלו שם מי בורות שיחין ומערות:

52 ואסכרא – בוצמל"ע בלע"ז פעמים שנקבע בתוך פיו של אדם ומת לשון כי יסכר פי דוברי שקר תהילים ס״ג:י״ב והיא סרונכה מיתה משונה:

53 בזמן שיש בה מיתה – שהיא משולחת מהלכת ומתים בה:

54 על הגובאי – שמכלה את התבואה כל שהוא אפילו לא נראה אלא קצת בידוע שעתידין לבוא לרוב אבל חגב כל שהוא מצוי הוא ואינו מכלה כל כך כארבה:

55 בשאר שני שבוע – דשמיטה אבל בשמיטה לא דהפקר נינהו:

56 אפילו בשביעית – כל שעה צריכין לשתיה ואע"פ שהגשמים מועילין לקרקע בשביעית:

57 רבן שמעון בן גמליאל אומר – מתריעין על האילנות ואף על הספיחין של שביעית שאינן חשובין כל כך:

58 צמוקין – שיורדין בקושי מלשון ושדיים צומקים הושע ט:

59 למה הוא דומה – פרנסתו של כל השבת כולה:

60 נאפת כתקנה – שיש לו פנאי לאפותה:

61 פרנסתו בבת אחת – פרנסת כל השנה וטוחן אותה ביחד:

62 נמצאת רחיים במה שאוכלת מן הכור כו' – שכן דרך שמשתייר מן הקמח ברחיים וכן כשהגשמים יורדין מרובים ומרביעין את הארץ ומה שהיו טרשים בולעים מן הרוב בולעין מן המיעוט ומה שהרוח מנשבת ובולעת מן הרוב בולעת מן המיעוט:

63 נמצאת עיסה – עריבה שלשין בה את הבצק שמשתייר בשוליה מן העיסה אף גשמים כשיורדין מעט מעט נבלעין בטרשי' ואין מרביעין את הארץ:

64 ה"ג מימיו מרובין אינן כלין וטיט מתגבל יפה מימיו מועטין הטיט אינו מתגבל יפה – מים אינן כלין ויוכלו לגבל טיט הרבה כמה שירצה:

65 נקדימון בן גוריון – עשיר גדול היה:

66 ואני אתן לך י"ב מעיינות מים – כלומר שירדו גשמים ויתמלאו כל המעיינות מים אותן מעיינות לא היו נובעין מים כל כך ואינן מתמלאין מאיליהן כשאר מעיינות: