רש"י על תענית י״ד

1 והא שייר תיבה – דבאחרונות איתא והכא ליתא כדקתני לקמן תענית דף טו. סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה כו' ומותבינן בגמרא בהדיא מתיבה דליתא אלא באחרונות ומשני כי קתני נמי מתניתין בקמייתא:

2 מילי דצינעא – מתריעין בבית הכנסת וכ"ד נמי בבית הכנסת:

3 בפרהסיא – תיבה ברחובה של עיר:

4 דיקא נמי – דלכ"ד זה וזה שוין דקתני מתניתין מה אלו יתירות על הראשונות כו' ואלו כ"ד לא קא חשיב גבי אחרונות:

5 והא מה אלו קתני – דמשמע דווקא:

6 דהא קתני לה באידך פירקין – דמי ששנה מתניתין דהכא תנא נמי דהתם והאי דלא תנא בהאי סמיך אהתם דקתני באחרונות מוציאין התיבה מה שאין כן באמצעיות:

7 השתא דאתית להכי – דמשום דקתני לה באידך פירקין דאמרת דלא הוי שיור כ"ד נמי דאמרת דשוין נינהו איכא למימר דלא הוי שוין דהא אפי' שיורא נמי לא הוי דבהדיא קתני לה באידך פירקין דבאחרונות איתנהו באמצעיות לא ואיכא לתרוצי כתירוצא קמא בקמייתא דליכא כ"ד:

8 מאי הוי עלה – היכן אומרה יחיד:

9 נקוט מציעיתא בידך – כלומר תריץ דבשלש אמצעיות היו מתענין ומתרצת לכולהו הנך מתנייתא הא דקתני בראשונות ולא באחרונות הנך ראשונות לאו ראשונות ממש נינהו אלא אמצעיות דאינהו הוו ראשונות לאחרונות אבל בשבע אחרונות לא מיתענו דכיון דשבע נינהו לא מצו עוברות ומיניקות למיקם בהו והא דקתני באחרונות ולא בראשונות הנך אחרונות אמצעיות נינהו והראשונות ראשונות ממש ואין מתענין בהן דלא תקיף רוגזא כולי האי וצחות לשון הוא לתנא למיקרי לאמצעיות ראשונות לאחרונ' ואחרונו' לראשונות:

10 בשופרות – היו עושין ההתרעות ולשון התרעה כמו תרועה וסתם תרועה פשוטה לפניה ולאחריה במסכת ראש השנה דף לד. ואהכי מתריעין בשופרות כדכתיב במדבר י׳:י׳ ותקעתם בחצוצרות וגו' תוקעין בשופרות כדי שיכניעו לבם לקול השופר ויהיו נרתעים מחטאתם ואשש ברכות שהיו מוסיפין ביום התענית היו תוקעין על כל ברכה יבבא אחת שהן י"ח התרעות:

11 רב יהודה אמר – מתריעין עננו בקול רם היו צועקים עננו אבינו עננו עננו אלהי אברהם עננו עננו אלהי יצחק עננו עננו אלהי יעקב עננו הכל כפי שאומרים בסוף הסליחות אבל עננו דתפלת תענית אומר אפי' בראשונות ואפי' יחיד אוקימנא דאומרה בשומע תפלה ותפלה קרי ליה התרעה דאי בשופרות מריעין מיבעי ליה ומאן דמפרש עננו של תפלת תענית משתבש דהא קתני בסמוך שהן י"ח התרעות וקא פריך מן וסימן לדבר יריחו ואם איתא ליפריך בהדיא י"ח תפלות של שמונה עשרה ברכות מי איכא בשבע תעניות:

12 אין פוחתין מז' תעניות – באחרונות:

13 שמונה עשרה התרעות – שהן מוסיפין ו' ברכות מי"ח עד כ"ד ולכל אחת שלש תרועות:

14 וסימן לדבר – שלא תטעה אם התרעה הזו תרועה או תפלה:

15 יריחו – דכתיב בה שופרות לישנא אחרינא סימן לדבר כלומר לכך מתריעין כדי שיענו כדרך שנענו ביריחו על ידי שופרות דכתיב יהושע ו׳:כ׳ ויתקעו בשופרות וגו' וכתיב שם ותפול החומה תחתיה:

16 אלא בשופרות כולי עלמא וכו' – דהא מתריעין דקתני הכא במתניתין דעבדינן בתעניות בשופרות:

17 כי פליגי בעננו – כי פליגי במתריעין דאמרינן בעלמא על שאר פורענויות מ"ס עננו נמי התרעה והאי דקתני בעלמא מתריעין בעננו ומאן דאמר בשופרות אבל בעננו לא:

18 חגב – ארבה כתרגומו:

19 צירעה – עוקצת את האדם:

20 יתושין – נכנסין בעיניו ובחוטמו:

21 חיכוך – כמו נתחכך בכותל:

22 הא צעקה בפה היא – אלמא דצעקת פה לא קרי ליה התרעה:

23 תנאי היא – האי תנא דשאר מיני פורעניות סבר צעקת פה לאו שמה התרעה ואידך סבר כו':

24 גייס – וצרין עליה:

25 נהר – המתפשט ויוצא לחוץ לשטוף את השדה ואת הבתים:

26 המטורפת – כמו ביצים טרופות חולין דף סד. שהולכת ונדה ועתידה להיטבע במים:

27 לעזרה – צועקין לבני אדם שיבואו לעזרם:

28 ולא לצעקה – תפלה שאין אנו בטוחין כל כך שתועיל תפלתנו לצעוק עליהן בשבת אלמא צעקת פה קרי התרעה מפי מורי ל"א לעזרה דקאמר תנא קמא מתריעין דמשמע בקול רם ואמר ליה רבי יוסי לעזרה שיהו מתפללין כל אחד בביתו לעזרה בעלמא:

29 גזר תליסר תעניתא – כדאמרינן במתניתין דף טו: שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות ולשאר פורעניות עביד להו ולא לגשמים:

30 לגרמיה – לעצמו דרש שלא אמר אלא לפי שהוא לא היה רוצה להתענות:

31 לא שנו – דאין גוזרים יותר משלש עשרה:

32 כשאמרו – להתענות שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות:

33 לא מן השם הוא זה – שאין זה טעם שאין מניחין בשביל טורח אלא שכבר יצא זמנה של רביעה של יורה שהרי מרחשון עבר על כולן לסוף התעניות שמקצתן היו בכסליו כדקתני מתניתין ואיכא למשמע מדרבי שמעון דבשאר מיני פורעניות דכל שעתא הוי זימנייהו למיבטלי אפילו טפי גזרינן ורבי דאמר אין מטריחין סתמא אכולהו קאמר ואנא דאמרי כרבי:

34 ובשומע תפלה – אמרינן לשאילת מטר כיחיד השואל צרכיו בשומע תפלה דהא דאמרינן שאלה בברכת השנים אפי' ביחיד משום דזמן צבור הוא אבל במילתא אחריתי דהוי ליחיד ולא לצבור כהכא דבתקופת תמוז לאו זמן שאילת צבור הוא בשומע תפלה הוא דמדכר ליה ולא בברכת השנים כדאמרינן במסכת ע"ז דף ח. ובברכות דף לא. אם היה לו חולה בתוך ביתו מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף מוקמינן והלכתא בשומע תפלה כך שמעתי:

35 אימתי – הוא סדר תעניות:

36 בזמן שהשנים כתיקנן – שהיא קציר בניסן וזריעה במרחשון ואין סדר השנים משתנה:

37 וישראל שרוין על אדמתן – שמנהג ארץ ישראל בכך:

38 הכל לפי השנים – אם צריכה אותה שנה למטר כגון שנה שחונה שצריכה לגשמים הרבה:

39 לפי המקומות – כגון נינוה דאפי' בתקופת תמוז בעו מטרא. לא גרסינן לפי הזמן שלא ירדו עדיין גשמים:

40 מטין – שלא יראו בני אדם ויצטערו אלא לעת ערב פותחין הואיל ולאו לכבוד שבת הוא ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:

41 או דילמא – פותחין כל היום והכי משמע מתניתין בשני מטין ובה' היה פתוח כדרכו כל היום לגמרי מפני כבוד השבת:

42 איצטבא – כסא דהשתא אין החנות פתוחה לרשות הרבים ואם הוא פתוח אינו נראה כל כך:

43 פותח כדרכו – אפי' בשני:

44 ה"ג תנא בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה – בנין דקתני מתניתין לא בנין הצריך לו אלא בנין הצריך לשמחה דבדבר שמחה ממעטינן:

45 בית חתנות – לעשות חופתו:

46 אבוורנקי של מלכים – שכך היו נוהגין כשנולד בן למלך היו נוטעין אילן לשמו ויום שממליכין אותו עושין לו כסא ממנו לישנא אחרינא אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלך תחתיו ודומה לו בעירובין דף כה: ההוא אבוורנקא דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה:

47 של מלכים – דרך מלכים נוטעין אותו לצל הוא נוטעו כמו כן לצל היא והיא נטיעה של שמחה:

48 ששאל בשלום – תלמיד חכם מחזיר לו משום איבה ובשפה רפה:

49 אבל ומנודה חייבין בעטיפה – דכתיב ועל שפם יעטה במועד קטן דף טו.:

50 רשאי ליפול על פניו – לבזות עצמו בפני הצבור שאם לא יענה יחרפוהו כך שמעתי אלא אם כן יודעין בו שהוא חשוב כיהושע שאמר לו הקב"ה קום לך למה זה אתה נופל על פניך:

51 אלא אם כן נענה – שיודעין הן שנענה כיהורם יהורם רשע היה אלא שהתענה על רעב שהיה בימיו ונענה דכתיב מלכים ב ז׳:ט״ז ויהי סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל:

52 לא הכל – נענין בתפלה ולא הכל נענין בקריעה דיהושע וכלב שלא היו חשובין כמשה ואהרן לא זכו ליענות אלא בקריעה ומקרא בעלמא קא דריש:

53 ויהושע בן נון – כתיב בתריה דההוא דויפל וי"ו מוסיף על ענין ראשון:

54 ולא הכל בקימה – לקראת ישראל לעתיד לבא מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו: