רש"י על תענית ל״א א

1 לאיזה שירצה יעלו – הושע בן אלה רשע היה דכתיב מלכים ב י״ז:ב׳ ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל והיינו דקאמר רק שבטל את הפרוסדאות ואמר לאיזה שירצו יעלו:

2 הרוגי ביתר – בפרק הניזקין גיטין דף נז.:

3 מלכרות – לפי שהן לחין ומאותו הזמן אין כח בחמה לייבשן וחיישינן מפני התולעת לפי שעץ שיש בו תולעת פסול למערכה כדאמרינן מדות פרק ב' משנה ה':

4 יום תבר מגל – שבירת הגרזן שפסק החוטב מלחטוב עצים:

5 מכאן ואילך – מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו:

6 דלא יוסיף – לעסוק בתורה בלילות:

7 תקבריה אימיה – כלומר ימות בלא עתו:

8 בת מלך – אף על פי שהיה לה שואלת מבת כהן גדול כו' שלא לבייש את השואלת מתוך שאין לה:

9 מבת כהן גדול – שהוא קרוב וסמוך למלכות:

10 סגן – כהן חשוב ממונה תחת כהן גדול להיות תחתיו ביום הכפורים אם יארע פסול בכהן גדול ביום הכפורים ישמש זה הסגן תחתיו:

11 משוח מלחמה – הוא הכהן המכריז במלחמה מי האיש הירא ורך הלבב וגו' דברים כ׳:ח׳:

12 צריכין טבילה – כולן שלא לבייש את שצריכה טבילה:

13 אפילו מקופלין ומונחין בקופס' – אישקוריי"ן:

14 שאין אשה אלא לבנים – אם בניך יהיו מיוחסין הכל קופצין עליהם בין זכרים בין נקבות:

15 על מנת שתעטרונו בזהובים – שאחרי הנישואין תתנו לנו תכשיטין ומילתא בעלמא הוא דאמרי כלומר ובלבד שתתנו לנו מלבושים נאים:

16 מחול – סביב לשון מחול הכרם כלאים פרק רביעי משנה א':

17 מראה באצבעו – ואומר זה ה' קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: