בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על תענית ל׳ א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ל׳ ע״א:י״ג רש"י על תענית ל׳ ע״ב:א׳ »
מקור תענית ל׳ א:י״ד
14 וְיַיִן מִגִּתּוֹ עַד כַּמָּה? כׇּל זְמַן שֶׁהוּא תּוֹסֵס. תָּנָא: יַיִן תּוֹסֵס אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי, וְכַמָּה תְּסִיסָתוֹ — שְׁלֹשָׁה יָמִים.
פירוש רש"י על תענית ל׳ א:י״ד
14 יין מגתו – חדש ומתוק ואינו טוב כיין ישן ומשלשל ומזיק:
15 תוסס – רותח:
16 אין בו משום גילוי – שאין נחש שותהו כי יברח מרתיחתו:
« רש"י על תענית ל׳ ע״א:י״ג רש"י על תענית ל׳ ע״ב:א׳ »