רש"י על תענית ט״ז א

1 למתבייש מאחרים – דאיכא עגמת נפש טפי ומשום חשיבותם הם מתביישים מאחרים אבל שאר בני אדם דלא חשיבי לא מתביישי בנתינת אחרים וסגי להו בנתינת עצמן:

2 פאר תחת אפר – ש"מ במקום תפילין דכתיב בהו יחזקאל כ״ד:י״ז פארך חבוש עליך ואמרינן ברכות דף יא. אלו תפילין ומתרגמינן נמי טוטפתך הויין עלך והיכא מניחין תפילין במקוֹם שמוחו של תינוק רופף:

3 בצינעא – בבית הכנסת:

4 גלינו – שיצאנו מכניסתנו:

5 גלותינו – תהא מכפרת עלינו:

6 דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא אחריתא – גלות איכא פרהסיא ליכא:

7 נתבזה בעוונינו – וידוי:

8 ולמה מתכסין – חוגרות שקין תנינן בירושלמי שהיו חוגרות שקין ויוצאין לבית הקברות ותוקעין בקרנות ובעי ליה מיבעיא שקין למה ובית הקברות למה ותקיעת שופר למה:

9 כבהמה – דמשער בהמה נינהו מנוצה של עזים:

10 עפר סתם – שאינו אפר מקלה זכירת אפרו של יצחק ליכא סתם לא גרסינן אלא איכא בינייהו עפר:

11 קברי עכו"ם – במקום שאין קברי ישראל לבקש רחמים אפי' על עצמן ליכא כל שכן עלינו:

12 מאי הר המוריה וכו' – איידי דאיירי בפלוגתא דרבי לוי ור"ח תנא נמי הא פלוגתא מאי הר מוריה דאברהם קרא למקום העקידה הר יראה וכתיב בראשית כ״ב:ב׳ אל ארץ המוריה:

13 חד אמר הר שיצא הוראה – תורה לישראל כי מציון תצא תורה ישעיהו ב׳:ג׳ יורו משפטיך ליעקב דברים ל״ג:י׳ ולשכת הגזית שבה עמדו הנביאים המוכיחים לישראל:

14 מורא לעובדי כוכבים – ששומעין גדולות ישראל וירושלים ומתפחדים עליהם שמעתי לישנא אחרינא הר המוריה הר סיני מורא לעובדי כוכבים במתן תורה דכתיב תהילים ע״ו:ט׳ ארץ יראה ושקטה:

15 אע"ג דלאו חכם – אלא עם הארץ בתמיהה הא ודאי חכם עדיף:

16 אם יש זקן והוא חכם – אומר זקן והוא חכם:

17 אדם של צורה – בעל קומה שישמעו ויקבלו דבריו להמריך את הלב:

18 אם אין אתה מרחם כו' – כלומר כשם שאתה אומר לרחם על אלו דכתיב תהילים קמ״ה:ט׳ ורחמיו על כל מעשיו כן תרחם עלינו:

19 מאי אמור – אנשי נינוה דכתיב בחזקה דמשמע בכח וניצוח דין:

20 מי נדחה מפני מי – הוי אומר צדיק מפני רשע:

21 מריש – קורה:

22 בירה – מגדל:

23 שיש בידו עבירה – גזל:

24 ואינו חוזר בו – לשלם את הגזל למה הוא דומה וכו':

25 נשא לבבנו אל כפים – עם הכפים צריך לישא הלב לשמים כלומר שיחזור מקלקולו:

26 מטופל ואין לו – יש לו טפלים ואין לו במה להתפרנס שלבו דואג עליו והוא צריך לקרות מקירות לבו עליהן:

27 ויש לו יגיעה – שמתכוין יותר בתפלת הגשמים:

28 ופרקו נאה – מפרש לקמן:

29 ושפל ברך – עניו:

30 ומרוצה לעם – נוח לבריות ומסכימין לתפלתו:

31 נעימה – בסומי קלא שמושך הלב:

32 ורגיל לקרות כו' – שיהו הפסוקים של תפלה סדורין בפיו: