רש"י על תענית י״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית י״א ע״ב:ו׳ רש"י על תענית י״א ע״ב:ח׳ »

1 הפלאה שבערכין על ספר הערוך פתח ↗

חף ה' ע"ז דף לט רבי עקיבא איקלע לגינזק אייתי לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לחיפושא חפיי' בדיקולי חזא בי' קילפי ושריי' עכ"ל. בתענית דף יא איתא מר עוקבא איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות וכו' וז"ל רש"י מר עוקבא גרסינן דאילו ר' עקיבא לא היה מסתפק ליה הנך בעיי ועוד דבלשון ברייתא הוה משתמע ביה מעשה בר' עקיבא וכו' ולא בגמרא עכ"ל. ובע"ז דף לט איתא ר' עקיבא איקלע לגינזק בעי מינה מתענין לשעות וכו' ולא הגיה רש"י כלום. אכן תוס' בד"ה ר"ע כתבו בזה"ל פירש"י בתענית דף יא. דגרסינן מר עוקבא דח"ו שר"ע לא היה מסתפק. ועוד כי היה לו לתלמודא להביא בלשון ברייתא מיהו הא לא קשיא דבהרבה מקומות מצינו שמזכיר מעשה בר"ע וכיוצא בו עכ"ל. והנה לדעת רש"י מסתברא דפשיטא דסוגיא דע"ז דף לט. דאמר בגמ' ר"ע איקלע וכו' רב אשי איקלע וכו' דגרסינן מר עוקבא. ומפני להורות כדעת תוס' הנ"ל כתב והתחיל רבינו להעתיק סוגיא זו דע"ז מר' עקיבא איקלע ולא היה מהצורך אלא להתחיל אלא איקלע לגינזק אלא רצה רבינו להורות דהגירסא נכונה רבי עקיבא:

2 תענית פתח ↗

מָר עוּקְבָא אִיקְּלַע לְגִינְזַק, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: מִתְעַנִּין לְשָׁעוֹת אוֹ אֵין מִתְעַנִּין לְשָׁעוֹת? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. קַנְקַנִּין שֶׁל נׇכְרִים, אֲסוּרִין אוֹ מוּתָּרִין? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. בַּמֶּה שִׁימֵּשׁ מֹשֶׁה כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ.

7 מר עוקבא איקלע לגינזק – גרסינן דאילו ר' עקיבא לא היה מסתפק לו הנך בעיי ועוד דבלשון ברייתא הוה משתעי ביה מעשה ברבי עקיבא כו' ולא בגמרא:

8 במה שימש משה – דאילו באהרן כתיב בגדי כהונה דכתיב שמות כט והלבשתם שבשעה שהיה משה עובד אהרן היה לבוש בגדי כהונה ועבודה דמשה גזירת הכתוב הוא ובגדי כהונה לא מצינו בו ומסתמא אין הדבר כשר שהיה עובד בבגדיו של חול שיוצא בהן לשוק:

« רש"י על תענית י״א ע״ב:ו׳ רש"י על תענית י״א ע״ב:ח׳ »