רש"ש על יבמות ס״ו

1 גמרא ומנין לאשה שקנתה עבדים כו' קנינו שקנה קנין אוכל. ועי' בתד"ה מנין והנה לרבינא לקמן משמע דגם היכא דהיא עצמה אוכלת אינה מאכלת לעבדיה רק מקרא זה ונסתפקתי לפ"ז היכא דאוכלת בשביל בנה מכהן אם אוכלין עבדיה דלא קרינן כאן קנינו שקנה קנין שהרי היא אינה אוכלת מחמת קנין. וכ"מ לכאורה במתניתין דלקמן דתני ל"י עבדיה בתרומה ופרש"י אע"פ שיש לה בנים ממנו כו' והרא"ש גורס כן במשנה. ומשמע דגם עבדי מלוג לא יאכלו מדתני סתם עבדיה. ומה שפרש"י עבדי צ"ב הוא משום דעבדי מלוג אפי' אינם מעוברת ל"י אבל ז"א דהא לתירוצי דרבא ור"א כאן משמע ודאי דאוכלין וכדמוכח מדברי התוס' ד"ה מנין וכן מפורש להדיא בברייתא לקמן סז:

2 תד"ה לא יאכילנה. כדתנן במס' תרומות פי"א מ"י מדליקין כו' וע"ג חולין ברשות כהן. כצ"ל וע"ש בר"ש:

3 תד"ה דמחייב. כאן משמע כו'. הרי"ף והרא"ש גרסי נהי דמחייב באונסים כו' וע"ש בנ"י וא"כ אין ראיה כלל וכן אין מקום לפרושם בדבור הסמוך לקמן: