רש"ש על יבמות י״ז

1 תד"ה עשה בה מאמר. דסיפא לא איצטריך דמרישא שמעינן לה. מבבא דרישא לחוד לא שמעינן לה דהא ר"ש ברישא מודה והכא פליג וס"ל דשניה מתייבמת ממ"נ כמבואר לקמן יט ב אלא כוונתם מבבא דרישא ומרישא דבבא דסיפא:

2 גמרא אר"י א"ר א"ק כי ישבו אחים שהיתה להם כו'. ותיבת יחדו ליתא ברי"ף ונכון:

3 שם תנן כו' באחותה אין באמה לא. המ"ל הך מתניתין ריב"ב היא ואיהו ס"ל כר"ע לפרש"י או כר"מ אלא דניחא ליה לתרוצי סתמא דמתניתין כוותיה כמש"כ התוס' לקמן ד"ה הא מני:

4 רש"י ד"ה אין זיקה. למיהוי כארוסה. ובד"ה אבל בחד ובד"ה יש זיקה כתב ככנוסה. ועמש"כ ברמב"ם הל' אישות על השעה"מ בקונטרס חופת חתנים בס"ד:

5 רש"י ד"ה ולימא. עד שתתייבם כו'. וכ"פ לקמן יח ב ד"ה עד שיעשה אבל לקמן מא במתניתין איתא חלץ לה אחיו כו' יכנוס את אשתו וכן לקמן כג ב במתניתין אחד חולץ ואחד מייבם: