רש"ש על יבמות מ״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא מאי וכן אימא אבל המגרש. ק"ל דבפסחים מה ב משני ר"י כה"ג ומקשה ליה אביי הא וכן כו' קתני ע"ש:
2 שם ר"א היא דאמר כיון שעמדה עליו שעה א' באיסור כו'. עי' רש"א שנראה מדבריו דההיא דהמגרש מיקרי לא הותרה ולא מחוור כלל דהא לה"ט ע"כ ס"ל דנשואין מפילים וא"כ קודם שגירשה מיקריא מותרת וכ"מ לישנא שעמדה עליו שעה א' באיסור דהותרה מעיקרא:
3 תד"ה מ"ט דרב. לכאורה דבריהם כהווייתן המה דברי הגמרא עצמו שם בפ' ד"א ע"ש:
4 תד"ה ואמאי. הן לרב דלעיל לק"מ מהך ברייתא לפמש"כ שם בד"ה אבל בשם ר"ח ולכן לא פריך התם נמי ריב"ח ממתניתין דד"א לרב וכמש"כ התוס' שם בד"ה איתיביה והרש"א שם כח בתד"ה הך ע"ש אבל לריו"ח שם שפיר יש להקשות מהך ברייתא אולם כבר הקשה שם ריב"ח אליו כה"ג ממתניתין דשם והשיבו דאינו יודע מי שנאה:
5 שם במשנה אחד נשואות ואחד ארוסות. בעירובין הגי' להיפך וכ"מ בגמרא לקמן מב ב. ועי' תוס' כתובות כ ב סד"ה אחד ובש"מ:
6 שם חוץ מן הארוסות שביהודה. עתוי"ט שכ' דלא כל שביהודה והביא ראיה ממ"ה פ"ק דכתובות וכ"כ שם ביתר ביאור. ולכאורה יש לחלק בין איסורא לממונא דבאיסור איכא למימר דלא פלוג אבל מדחזינן בברייתא דרדופה לקמן בגמרא מב ב דר"י מתיר א"כ כש"כ בזה ושפיר דקדק:
7 גמרא דלמא איכא דהואי בחליצה כו' ומפסלוה מהכ"ה. עי' לעיל לו ולקמן קיט ב גי' אחרת יותר נכונה:
8 שם הא קטנה כו' ואפ"ה צריכה כו'. הן קטנה לא הוזכרה במשנה רק בברייתא דרדופה ולכאורה יותר ה"ל להביא ארוסה דתנינא לה במתניתין ועי' רש"י לקמן מב ב ד"ה הי נינהו וברש"א שם ואולי משום דארוסה לא פסיקא ליה כ"כ דלא מיעברא וארוסה שביהודה תוכיח:
9 שם והלכתא לית לה. גם בכאן קשה דהא בלא"ה הל' כדברי המיקל ועי' ברא"ש פ"ק דב"מ סי' מ' ואולי דנ"מ דאף אם תפסה מוציאין מידה ועי' בנ"י שם:
10 רש"י ד"ה הרי קטנה. וספק צרת ערוה כו'. נ"ל כוונתו להא דתנן לעיל ל ב ספק גירושין כתב בכ"י כו' והרש"א במחכ"ת ל"ד דלדבריו דכוונת רש"י לזרק לה גירושין ספק קרוב כו' א"כ מה זה שסיים כיון דמדאורייתא בת יבום היא הא מסקינן לעיל דאפי' בב' כתי עדים מוקמינן לה מדאורייתא אחזקה דהוי צרת ערוה וכן בנפל הבית כו' דמייתי שם מא"ל אלא ודאי כדאמרן:
11 תד"ה הא קטנה. דלא גזר לקמן. פשוט דכוונתם לקמן מב ב והמרשים טעה: