רש"ש על יבמות כ״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא ארבע נשים יש להן הפסק. כצ"ל:
2 רש"י ד"ה אלה. מכלל דהאל לאו קשה הוא. כצ"ל:
3 רש"י ד"ה פרעהו. הגדילהו לאיסור כו'. כ"ה בע"י וישר:
4 רש"י ד"ה ואשת אחי האם מן האב. גזירה משום אחי האב מן האם כו' ואיכא צד אם כו'. כ"ה ברש"י שברי"ף ונכון:
5 תד"ה ומותר. הא דוד נשא רצפה בת איה. לכאורה מזה הירושלמי ראיה דפילגש הוה בקדושין עי' רמב"ם פ"ד מהל' מלכים הל"ד ובכ"מ ולח"מ דהא רצפה היתה פילגש שאול ובאמת ל"י מנ"ל להירושלמי דנשי אדוניך קאי על רצפה דוקא ואולי לפי שלא מצאנו לשאול נשים זולתה רק אחינעם שמואל א' י"ד נ' והיא היתה חמותו ועי' בק"נ אות ד:
6 תד"ה א"ה. מה שהוגה בגליון הוא ממהרש"ל והמהרש"א קיים הגיר' שלפנינו ע"ש:
7 גמרא והתניא כו' כלת בנו שניה וכא"א בבנו כו'. בכריתות הגיר' וכא"א בבת בנו כו' והוא מפורש כדברי הב"ש סי' ט"ו סעיף י"ט:
8 שם בת חורגו ערוה אשת בן חורגו מותרת. כצ"ל:
9 שם א"ד הא איתפליג דרתא. לכאורה תמוה דהא אם אמו ואשת אבי אביו דאין להן הפסק כדלעיל איתפליג דרתא טפי אבל רש"י במתק לשונו תיקן זה שכ' נתרחקה קורבה ויכוון למש"כ התוס' לעיל ג א ד"ה מקמי ע"ש:
10 רש"י ד"ה לא אסרו כלה. סתם שמע. כ"נ דצ"ל:
11 תד"ה מאי שייר. דברי המהרש"א בכאן תמוהים ששכח במחכ"ת מש"כ התוס' לעיל ד"ה לא אסרו דאשת אחי האם מן האם נאסרה בדורות האחרונים שוב מצאתי שכבר הושג בס' חס"י: