רש"ש על פסחים ח׳ ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על פסחים ז׳ ע״ב רש"ש על פסחים ט׳ ע״א »

1 יומא פתח ↗

רַב יוֹסֵף שְׁרָא לְהוּ לִבְנֵי בֵּי תַרְבּוּ לְמִיעְבַּר בְּמַיָּא לְמֵיתֵי לְפִירְקָא, לְמֵיזַל לָא שְׁרָא לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: שְׁרָא לְהוּ לְמֵיתֵי וּשְׁרָא לְהוּ לְמֵיזַל, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא לְמֵיתֵי — לְחַיֵּי, אֶלָּא לְמֵיזַל מַאי טַעְמָא? כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.

1 ביצה פתח ↗

חֲזָרַת רְטִיָּה בַּמִּקְדָּשׁ נָמֵי תְּנֵינָא: מַחְזִירִין רְטִיָּה בַּמִּקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה! מַהוּ דְּתֵימָא טַעְמָא מַאי — מִשּׁוּם דְּאֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ, אֲפִילּוּ כֹּהֵן דְּלָאו בַּר עֲבוֹדָה הוּא, קָא מַשְׁמַע לַן הִתִּירוּ סוֹפָן מִשּׁוּם תְּחִלָּתָן: דְּבַר עֲבוֹדָה — אִין, דְּלָאו בַּר עֲבוֹדָה — לָא.

2 רש"י על שמות פתח ↗

אשה אל אחתה. כָּךְ דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁהוּא לְשׁוֹן נְקֵבָה, וּבְדָבָר שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר אוֹמֵר אִישׁ אֶל אָחִיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱ' בַּכְּרוּבִים וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו שמות כ"ה:

3 פסחים פתח ↗

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֶלְיוֹנָה וְשֶׁלִּפְנִים הֵימֶנָּה. מַאי טַעְמָא — דָּיֵיק ״עֶלְיוֹנוֹת״. וְהָא חִיצוֹנָה קָתָנֵי! לְמַעוֹטֵי גַּוָיָיאתָא דְגַוָיָיאתָא. רַבִּי חִיָּיא תָּנֵי כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, וְכוּלְּהוּ תַּנָּאֵי תָּנוּ כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.

4 רש"י פתח ↗

פירות גינוסר - מתוקין מאד כדאמרי' בברכות דף מד. והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:

5 רש"י פתח ↗

ור' יוחנן אמר - שתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:

1 גמרא ניזל מאי כו'. ק"ק מיומא עז ב דשרי שם כה"ג מטעמא כדי שלא תהא מכשילן לע"ל. ועי' ביצה יא ב:

2 גמ' ולא יחמוד איש כו'. ואין חיה כו' ואין חולדה כו'. דמצינו לשון איש גם על שארי ב"ח זולת האדם בראשית ז ב וכן ביריעות אשה אל אחותה שמות כ״ו:ג׳ עי' פירש"י שם:

3 גמ' והא חיצונות קתני. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה פירות גינוסר. והיינו כנרת. כ"ה במגילה ו:

5 רש"י ד"ה וריו"ח. ובודק כו' העליונות ע"פ כל ארכו ורחבו כו'. הא דלא פי' ג"כ בשורה החיצונה שהיא ע"פ כל רחבו משום דסמיך על מה שפי' בה כבר בדברי רב יהודה דבה לא פליגי. והתוי"ט נדחק בזה והרע"ב נמשך אחר לשון רש"י:

« רש"ש על פסחים ז׳ ע״ב רש"ש על פסחים ט׳ ע״א »