מאירי על סנהדרין נ״ט ב

1 בני נח לא נאסרו אלא במצות שכתבנו ואפילו בקצת מצות שנאמרו בתורה קודם מתן תורה כגון גיד הנשה ומילה ופריה ורביה שכל שלא נשנית בסיני אף לשעתה לא נתנה אלא לזרע אברהם ואע"פ שהמילה נשנית בפרשת יולדת לא נשנית אלא להתירה בשבת וכן אע"פ שפריה ורביה נשנית בפסוק שובו לכם לאהליכם לא נשנית אלא להשמיענו שכל דבר שנאסר במנין צריך מנין אחר להתירה כמו שביארנו במסכת יום טוב:

2 בני ישמעאל לא נתחייבו במילה כלל שהרי נאמר לאברהם בריתי תשמור אתה וזרעך ונאמר כי ביצחק יקרא לך זרע וכן בני עשו שהרי נאמר ביצחק ולא כל יצחק ועוד שהרי ליעקב נאמר ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אבל בני קטורה שנולדו אחרי יצחק וישמעאל חייבים והוא שאמרו את בריתי הפר לרבות בני קטורה ומכאן כתבו גדולי המחברים שבזמן הזה מאחר שנתערבו בישמעאל כולם חייבין במילת שמיני ומ"מ רוב מפרשים פירשו לרבות בני קטורה הם עצמם ולא זרעם:

3 במקום אחר התבאר שבן נח ששגג במעשה פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה ואף זה פטור מהריגת בית דין אלא שגואל הדם רשאי להרגו ואין לו עיר מקלט ואם לא שגג במעשה אלא שהיה סבור שמותר לעשות כן נהרג שהיה לו ללמוד ואם נאנס בכך אינו נהרג ואפילו על ע"ז שאינו מצווה על קדוש השם:

4 וכן התבאר בפרק שאחר זה שאם נתחייב הריגה ונתגייר פטור אא"כ נתחייב על ידי ישראל כגון שהרג ישראל או בא על אשת ישראל ונתגייר וכל שהוא כן נהרג במיתה הראויה לישראל:

5 במסכת כתובות י"א א' התבאר שגר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין וכשיגדיל יכול למחות ואם הגדיל שעה אחת ולא מיחה שוב אינו יכול למחות מעתה כל שנתגייר כראוי בגדלו ורצה לחזור אין שומעין לו:

6 השרצים אין דמן חלוק מבשרן ואין אדם חייב בדמן משום דם כלל אלא שהוא מצטרף עם הבשר לשיעורו והרי דמו כבשרו לכל דבר:

7 כבר ביארנו בחמישי של קמא על מי שהנהיג על שפת הים ובדג אחד ר"ל שהיה הדג בתוך הים והבהמה על שפתו וחברם בחבל אחד עד שמשך בשניהם שהוא ספק ואסור לכתחלה ואם עשה פטור:

8 כבר ביארנו בשביעי של מציעא שאם היה הפועל עושה בידיו אבל לא ברגליו כגון קוצר ובוצר או ברגליו ולא בידיו כגון הדש והדורך אוכל מן התורה וכן הדין בבהמה ומעתה אין צריך לומר בדש באווזים ותרנגולים שאוכלין שהרי יש שם כל כחם כמו שביארנו שם:

9 הרבה פעמים מהלכים באויר מתוך עפוש האידים ולסיבות אחרות שרצים ושאר בריות שפילות שבמיני הרחישות והשריצות ויורדות בארץ ודברים אלו אין פקפוק באיסורן כלל ולא אמרו אין דבר טמא יורד מן השמים אלא בדברים שאינם מדרך טבע ותולדות אלא מדרך מופת והוא שנלקחו הדברים במיני הבהמות טהורות וטמאות שהן דברים שאי אפשר בהם אלא מדרך שנוי הטבעים וחדוש הבריאה: