מפרשים:
1 הגניבה בכלל הגזילה היא ובן נח נהרג עליה בין שגנב או גזל או אנס ממון בין שגנב או שגזל או אנס נפשות כמו שביארנו בשכם ואפילו יפת תאר במלחמה וכל שעשה כן גוי בגוי וכל שכן גוי בישראל דנין אותן וישראל בישראל אסור אלא במלחמה על הדרך שיתבאר במקומו אבל ישראל בגוי אם הוא אינו מקיים שבע מצות מותר בגזילו על צד שאין בו חלול השם שהרי מעובדי האלילים הוא אלא שאם הוא מקיים שבע מצות אסור שכל בן נח שראינוהו מקבל עליו שבע מצות הוא מחסידי אומות העולם ובכלל בעלי דת ויש לו חלק לעולם הבא ולא סוף דבר שנהרג בגזל גמור אלא אף כובש שכר שכיר אף פועל שאכל שלא בשעת מלאכה אפילו על פחות משוה פרוטה נהרג:
2 וכן בעריות אפילו ייחד שפחה לעבדו נהרג עליה וישראל בישראל אסור ומביא אשם שפחה חרופה אם יש שם צד חירות ומ"מ אם ייחד שפחה לעבדו בלא צד חירות פטור לגמרי שאין אישות אלא לישראל או לגוי על הגוי אבל לא לעבד על עבד ולא לעבד על ישראל וזה שאמרנו במיחד שפחה לעבדו שנהרג עליה יתבאר למטה דווקא משיתפרסם ייחודו עד שיקרא שם העבד עליה לומר זו היא מיוחדת פלוני ומאימתי היא חוזרת להיתירה משיפרישנה ויפרע את ראשה בשוק:
3 וכן לענין שפיכות דמים אפילו הרג עובר שבמעי אמו מה שאין כן בישראל עד שיצא מכלל נפל אפילו הרג טרפה או כפתו לפני ארי או הרג רודף שהיה יכול להצילו באחד מאיבריו וכן כל כיוצא אלו שחייבין מיתה בישראל אלא שאין בית דין ממיתין אותן בבני נח נהרגין שהרי אף בישראל רשאי המלך להרגן כמו שיתבאר וישראל בגוי כל שלא היה מקיים שבע מצות פטור שהרי מעובדי האלילים הוא אלא שאעפ"כ אסור שהגוים ורועי בהמה דקה אין גורמין להם מיתה ולא משתדלין להם בהצלה אבל אם היו ממקיימי שבע מצות הרי הוא בכלל בעלי דת ואף גדולי המחברים כתבו שכבישת שכרו באיסור עשה דביומו תתן שכרו ואע"פ ששיטת הסוגיא בזו מראה לך פנים אחרים הזהר שלא לטעות ולפרשה בדרך אחרת:
4 כל שאמרנו עליו שבן נח מוזהר בו אף הנשים בכלל ואין חלוק ביניהם כלל: