מאירי על סנהדרין ק״ו

« מאירי על סנהדרין ק״ב ע״א מאירי על סנהדרין ק״ז ע״א »

1 סנהדרין פתח ↗

וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה ״אִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵירָה״, וְאָמְרִי לַהּ ״זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִים״, אָמַר: הֲוָיוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא, וַאֲנַן קָא מַתְנֵינַן בְּעוּקְצִין תְּלָת סְרֵי מְתִיבָתָא!

2 סנהדרין פתח ↗

כְּתִיב הָתָם: ״לַצְּמִתֻת״, וּמְתַרְגְּמִינַן: ״לַחֲלוּטִין״. וּתְנַן: אֵין בֵּין מוּסְגָּר וּמוּחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה.

1 ירק שכבשוהו בקדירה או זיתים שכבשום בטרפיהן טהורים מטומאת יד ר"ל שאע"פ שידות האוכלין מביאות טומאה לאוכלין ר"ל שאם נטמאת היד נטמא האוכל באותה טומאה עצמה כאילו נגעה באוכל מ"מ כל שנכבש היד או נשלק עם האוכל הואיל ואינה ראויה לאחוז בה עוד את האוכל בטלה לה מתורת יד ולא נטמא האוכל בטומאתה אלא מתורת מגע שמזה לזה מראשון לשני ומשני לשלישי ולא באותה טומאה עצמה וכבר בארנוהו במסכת ברכות:

2 אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה שהמוחלט בפריעה ופרימה ולא המוסגר הא לענין טומאה זה וזה שוים וכבר בארנו שמועה זו ומה שיש לפקפק בה במסכת מגילה:

1 ברכות פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנִים דְּאִתְרְחִישׁ לְהוּ נִיסָּא, וּמַאי שְׁנָא אֲנַן דְּלָא מִתְרְחִישׁ לַן נִיסָּא? אִי מִשּׁוּם תַּנּוֹיֵי, בִּשְׁנֵי דְרַב יְהוּדָה כּוּלֵּי תַּנּוֹיֵי בִּנְזִיקִין הֲוָה, וַאֲנַן קָא מַתְנִינַן שִׁיתָּא סִדְרֵי. וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה בְּעוּקְצִין, הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בַּקְּדֵרָה, וְאָמְרִי לַהּ זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִים, אָמַר: הֲוָיוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא. וַאֲנַן קָא מַתְנִינַן בְּעוּקְצִין תְּלֵיסַר מְתִיבָתָא, וְאִילּוּ רַב יְהוּדָה כִּי הֲוָה שָׁלֵיף חַד מְסָאנֵיהּ, אָתֵי מִטְרָא, וַאֲנַן קָא מְצַעֲרִינַן נַפְשִׁין וּמִצְוָח קָא צָוְחִינַן, וְלֵית דְּמַשְׁגַּח בַּן.

2 מגילה פתח ↗

גְּמָ׳ הָא לְעִנְיַן שִׁילּוּחַ וְטוּמְאָה — זֶה וָזֶה שָׁוִין.

« מאירי על סנהדרין ק״ב ע״א מאירי על סנהדרין ק״ז ע״א »